דף הבית חגים ומועדים במעגל השנה פסח החג בטבע טקס קציר העומר
 שלח ברכה לחבר
 ציר היסטורי
 קישורים לאתרים
 הסקר השבועי
טקס קציר העומר

טקס קציר העומר בבית השיטה

חג קציר העומר בבית השיטה 

 

הטקס לפי המקורות
חכמינו ייחסו חשיבות רבה לטקס הבאת העומר וראו בו את אחד
הקשרים החזקים אל הארץ (מלבד הגורם הדתי כמובן) המקנה לנו
זכות בעלות עליה.

אמר רבי יוחנן: לעולם אל תהיי מצות העומר קלה בעיניך, שעל"
('ידי מצות העומר זכה אברהם אבינו לירוש את ארץ כנען" - (ויק"ר כח'- ד.

"...ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות שמביאים ממנה העומר והביכורים"
(ירוש' שקלים).

מצוות העומר נראתה כחשובה ביותר ודינים רבים נקבעו בעניין זה
המחייבים לקיים את הטכס בכל התנאים, גם בגשם ואפילו עדיין לא
הבשילה התבואה וכד'. כדברי המקור: "מצוות העומר לבוא מן הקמה, לא
מצא יביא מן העומרים. מצוותו לבוא מן הלח, לא מצא יביא מן היבש.

"מצוותו לקצור בלילה, נקצר ביום כשר ודוחה את השבת.

לפי כל המקורות לפנינו לא טכס דתי בלבד אלא חג אביב עברי אשר אין
בו מפולחן הטבע, אלא מותנה הוא בהווי - החיים ומעורה במנהגים של עם
מושרש באדמתו, של עם חקלאי המלווה בחרדה את גידולי שדהו, והוא
חדור שמחה והודיה על אשר נתנה לו הארץ מטובה. חג זה משתלב יפה
מבחינה ריאלית וסמלית בחודש האביב, במועד ראשית הקציר, ברעיונות
החירות של פסח כסמל הפריחה והתחייה, שהן גם סמלי האביב.

 

מתתיהו שלם

 

 

 

 


 


פואמה על טקס חג העומר בהתישבות
אחת" - מאת אנדה עמיר"


ובמשק תכונה רבתי, השדות זהבו מקמה. ממשמשת עונת הקציר.

שעורים עליזות, ארוכות השפמים, לוחשות, עם כל רוח וקדות.

שבלים משבלות עומר-שי-בכורן. נתחמה פאת-שדה בסרטים צבעונים,
הוגבהה גם במת-ההנפה משובצה חכלילי נוריות,
!השעורים מרטיטות כמו מונעות-ציפייה: עוד מעט יהי האות
קהל-עם רב כבר נוהר מדריכים, מי ברגל, מי ברכב פאר.

ורבים ורצויים האורחים, הומיה מאדם החצר.

במוצאה הותקן שער-כבוד מצויץ עיטורי ציורים
מרנינים עין-רואם, ססגונים.

בו יעברו בחירי הקוצרים, המאלמות, המחוללות,
כל יודעי שיר וזמר ותוף וחליל וכינור.

-אחריהם כל העם, ישישים, ילדים ועולים
חצוצרה אך תרע תרועתה, פתיחת-חג.

דריכות הס משתררה. אות ניתן לקוצרים.

מגלם יסובבו, ינופפו קצובות וחדות למשק שבלים שנושרות.

נשכבות בגלים על גלים, כתם פז מזדהב בעשרו.

וכל עין תלו את חדות תנועתם, העלה והצנח וקצור.

אט הנמיך אור חמה וכסה באבק זהבהב-אדמדם את ראשי
החוגגים הרוקדים ושרים.

עד דהה אור היום.

 

 

 


 


מתוך טקס קציר העומר ברמת יוחנן / מתתיהו שלם

 

אביב
..כרוז א': (קריאה) הנה הסתו עבר, הגשם חלף, הלך לו.

יחיד: (בנעימה) הנה הסתו עבר, הגשם חלף, הלך לו.

הניצנים נראו בארץ, הניצנים, הניצנים.

..עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע.

..קהל: (בשירה) התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח.

 

נשי הכפר לבושות לבן יוצאות לברך על השדה, ובפיהן שיר תהילה
על חזון ציון ותקומת העם.

(...כפינו נישא אל מרום (שיר תפילה
כפינו נישא אל מרום,
בפינו תפילת שלום.

על שדמה וכר
על שיח בהר,
על שדה שהזהיב,
ביום שמש וזיו.

!שאי ברכה! שאי ברכה
שפתנו תפילה תדובב,
תוחלת פועמת בלב.

כי ציון על תילה
תיבנה לתהילה.

ומכל קצות עולם
ינהרו בני העם.

זו הברכה, זו הברכה


לקראת הקוצרים
כרוז א': דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ
אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית
..קצירכם אל הכהן.

..ולחם וקלי לכרמל לא תאכלו כד עצם היום הזה.

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע
..שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום.


הנפת העומר
זקן המשמרת: ברוכים תהיו מביאי העומר, ראשית תבואה חדשה!
(נושאי הטנא ואחריהם הקוצרים והמאלמות עוברים ועולים על הבמה)
קוצרים: עומר ראשית תנובת השדה, ברכת עמל ואדמה.

..קהל: (בשירה) מבאר שבע ועד דן.

כרוז א': טקס קציר העומר אשר אנו מקדשים השתא,
קבלה היא מאבותינו עוד מימי
קדם, טרם גלינו מארצנו.

כרוז ב': יום תנופת העומר היה בט"ז בניסן ממחרת יום
הראשון של פסח.

 

בתמונה: טקס קציר העמר בקיבוץ רמת יוחנן 2007

 


 


כאשר אני יוצאת אל השדה
מיריק גרזי - בית השיטה

 

כאשר אני יוצאת אל השדה,
אל טקס העומר,
אני יודעת שאין עוד חג כזה במקומותינו
ולא במקומות אחרים,
כי שדה השיבולים הירוק, הזורם אל קצה האופק,
ומצפה, ברינה, לשורת החרמשים המונפים,
הוא המחבר אותי אל האדמה הזאת להרף עין קצר,
כמעט בלתי נראה, כמעט בלתי מוחש,
הרף עין קצר שאין שני לו.


ואני יודעת שבשביל הרגע הזה בא אבא שלי לארץ ישראל
ונטע את ביתו באדמת העמק הקשה.

כי דווקא טקס העומר, שהוא כאילו חלום כאילו הזוי,
כאילו איננו שייך,
והנערות המחוללות בשמלות רקומות שהן לא מכאן ולא מעכשיו,
והאמהות עם הפעוטים העטויים לבן, המאלמים ומעמיסים
עגלה המלאה לה עמיר,
והרמקול המשלח אל הגבעות מלים שנאמרו בימי אחרים,
הם חותם האמת הקושר אותנו היום. לכאן.


מיריק גרזי - בית השיטה

 

שיטים, מכון החגים - בית היוצר להתחדשות התרבות היהודית והחברה בישראל, קיבוץ בית השיטה, 10801, טלפון: 04-6536344, פקס: 04-6532683

מכון שיטים (ע"ר) מס' עמותה 58-0459212

chagim@bethashita.org.il

המכון נתמך ע"י הגופים הבאים: מן היסוד, קרן מוזס וולפוביץ והתנועה הקיבוצית.

היצירות המוצגות באתר הן ברישיון | האתר נבנה ע"י   

כרגע באתר 123 גולשים