דף הבית שבת שבת לילדים
 שלח ברכה לחבר
 ציר היסטורי
 קישורים לאתרים
 הסקר השבועי
שבת לילדים

סיפורים לשבת

יוסף מוקיר שבת

תבשיל של שבת ריחו נודף
תבלין של שבת

החסיד והשבת

פרה שומרת שבת

שבעה טעמי שבת בלחם יבש

רגש השבת

מעשה בחסיד שחלל את השבת בשגגה

מכניס אורחים נדיב לב


 

יוסף מוקיר שבת
יוסף מוקיר שבת היה לו בשכונתו נוכרי אחד שנכסיו מרובים ביותר. אמרו לו
כלדיים ( = חוזים בכוכבים):
''כל הנכסים שיש לך יוסף מוקיר שבת יאכלם''
הלך ומכר את כל נכסיו ולקח בהם מרגלית וקבעה בכובעיו. כשהיה עובר גשר,
הפריחה רוח את כובעו והטילתו לים. בלעו ג. נצוד הדג והביאוהו לשוק בערב
שבת בין השמשות. אמרו:
''מי יהא לוקחו בשעה זו ?''
אמרו להם:
''לכו והביאו אצל יוסף מוקיר שבת , שרגיל ליקח''.
הביאוהו אצלו ולקחו. קרעו ומצא בו מרגלית. מכרה בשלוש עשרה עליות דינרי
זהב. פגע בו זקן אחד ואמר:
''מי שמלוה לשבת - השבת פורעת לו''


(ספר האגדה'' - בבלי שבת, קי''ט, ע''א'')

 

בחזרה לראש הדף


 

תבשיל של שבת ריחו נודף
אמר לו קיסר לר' יהושע בן חנניא:
''מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף ?''
אמר לו:
 ''תבל (=תבלין) אחד יש לנו ושבת שמו, שאנו מטילים לתוכו וריחו נודף".

אמר לו:
''תן לי הימנו''
אמר לו:
''כל המשמר את השבת מועיל לו, ושאינו משמר את השבת אינו מועיל לו ''.


(ספר האגדה'' - בבלי שבת, קי''ט, ע''א'')

 

 בחזרה לראש הדף


 

תבלין של שבת
רבנו עשה סעודה לאנטונינוס בשבת, הביא לפניו תבשילין של צונן. אכל מהם
וערב לו. עשה לו סעודה בחול. היא לפניו תבשילין רותחים. אמר אנטונינוס:
''אותם ערבו לי יותר מאלה''.
אמר לו רבי:
''תבל (=תבלין) אחד הם חסרים''.
אמר לו:
''וכי יש אוצר המלך חסר כלום ?''
 אמר לו:
''שבת הם חסרים - יש לך שבת? ''


(ספר האגדה'' - בבלי שבת, קי''ט, ע''א'')

 

 בחזרה לראש הדף


 

החסיד והשבת
אבא תחנה החסיד נכנס לעירו בערב שבת עם חשכה וחבילתו מונחת על כתפו.

מצא אדם אחד חולה שוכב בצד הדרך. אמר אותו אדם לאבא תחנה:
''רבי עשה עמי חסד והכנס אותי לעיר'' .
אמר לו החסיד:
"אם אניח את חבילתי ואקח אותך, איך אפרנס את בני ביתי ? אבל איך אוכל
להניח אותך שוכב כאן?"
מה עשה החסיד ? הכניס את החולה העירה ושב ולקח את חבילתו ונכנס לעיר
עם שקיעת השמש. התפלאו כל אנשי העיר:
'כך עושה אבא תחנה החסיד? ''
באותה שעה הזריח הקדוש ברוך הוא את השמש, שלא יהיה החסיד מחלל את
השבת.

 

(מתוך : ''לנו משלנו'' - אגדות חז''ל לילדים, לקטה ועבדה תקוה שריג, עמ'89)

 

 בחזרה לראש הדף


 

פרה שומרת שבת
מעשה בחסיד עני שהיתה לו פרה אחת לחרוש בה. לאחר זמן לא נשאר לחסיד
כסף ומחר פרתו ללא יהודי. חרש בה הקונה ששת ימי החול. בשבת הוציא את
הפרה לחרוש. רבצה הפרה במקומה ולא רצתה לעבוד. היה האיש מכה אותה,
והיא אינה זזה ממקומה. ראה האיש כך, הלך אל אותו חסיד ואמר לו:
"בוא וקח את פרתך, ששה ימים עבדתי בה וביום השבת הוצאתי אותה
החוצה - ורבצה הפרה במקומה ולא רצתה לעשות שום עבודה בעולם, וכמה
שאני מכה אותה לא זזה ממקומה."
הבין אותה החסיד מפני מה אינה עובדת: שהיתה רגילה לנוח בשבת. אמר
החסיד לקונה:
''בוא ואקים אותה ואעשה שתחרוש''
כשהגיע החסיד לשדה , לחש באוזנה של הפרה:
"אי פרה, פרה! כשהיית אצלי, היית נחה בשבת; עכשיו שהייתי מוכרח למכור
אותך לאיש זה, בבקשה ממך, קומי ועשי רצון אדונך."
מיד קמה הפרה ורצתה לעבוד. אמר הקונה לחסיד:
"לא אתן לך ללכת עד שתאמר לי מה עשית לה ומה אמרת לה באזנה. אולי
כישפת אותה?"
סיפר לו החסיד מה אמר לפרה.

שמע הקונה ואמר בליבו:
"אם פרה זו, שאינה יודעת לדבר ואין לה שכל, יודעת לשמוע בקול אדונה, מה
אני שיש לי דעת ובינה - לא אכיר את חוקי אדוני?"
מיד הלך והתגיר ולמד תורה, ונקרא שמו בעברית רבי יוחנן בן תורתה.

 

(מתוך : ''לנו משלנו'' - אגדות חז''ל לילדים, לקטה ועבדה תקוה שריג, עמ' 90 )

 

 בחזרה לראש הדף


 

שבעה טעמי שבת בלחם יבש

פ.עם אחת ביקשו התלמידים של הבעל שם-טוב שיראה להם איש צדיק באמת
הסכים הבעל שם טוב ואמר לתלמידיו:
"טוב, אראה לכם את מי שאתם מבקשים לראות, בתנאי שתתבוננו בו
בשתיקה גמורה".
הלכו לבית הכנסת בליל שבת. הראה להם הבעל שם-טוב יהודי עני ואביון,
שבגדיו בלים, עומד ומתפלל ופניו שמחות. גמר היהודי את תפילתו, יצא והלך
לביתו.

הלכו הבעל שם-טוב ותלמידיו אחרי היהודי בשתיקה. נכנס היהודי לבית קטן
ודל, והם התבוננו מבעד לחלונו.

כשנכנס היהודי לביתו קרא בצהלה:
"שבת שלום, רעיתי, יונתי! ''
ענתה האישה כנגדו:
''שבת שלום לך, בעלי מחמד לבי !''
''תני לי יונתי את היין לקידוש! ''
הראתה לו האישה שתי ככרות לחם יבשות, שהיו מונחות על השולחן, מתחת
למפית צחורה כשלג:
''אין לנו יין לקידוש בעלי היקר, קדש נא על הלחם...''
קידש היהודי על הלחם ואמר בפנים שוחקות:
''ועכשיו יונתי, הגישי נא לשולחן את הדגים...''
הביאה האישה קערת שעועית. נתנה מן השעועית בצלחת בעלה ובצלחת שלה.

ישבו בני הזוג ואכלו, זימרו זמירות ופניהם מבריקות מתענוג.

''ועכשיו יונתי, הביאי נא לשולחן מרק צח ושקדים טעימים יצופו בתוכו! ''
נתנה לו האישה עוד קצת מן השעועית ולקחה גם לה. ישבו ואכלו ופניהם
זורחות מנחת. והיו זמירות השבת שלהם ממלאות את הבית הדל , פורחות
ויוצאות מן החלונות החוצה ועולות לשמיים.

"ברוך השם'' אמר היהודי, ''שאין חסר לנו דבר: יין ודגים ומרק צח עם שקדים...''

נתנה לו האישה עוד שעועית בצלחתו ולקחה גם לה והיו השניים יושבים
וסועדים את ליבם, כאילו היו להם בשר רך וטעים ושאר מיני מטעמים.

ופניהם הולכות ומבהיקות יותר ויותר...

לאחר ששבעו מכל המאכלים יצאו השניים במחול ושרו זה כנגד זו:
''אשרינו, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו...''
כשראו אותם תלמידי הבעל שם-טוב, פרצו בבכי ואמרו לרבם:
"תודה לך, רבנו, שהראת לנו אנשים עניים אלה המסתפקים במועט ושמחים
בחלקם, ההופכים לחם ליין ושעועית למעדני שבת. וקול תפלתם וזמרתם מלוא
כל הארץ."


( מתוך: ''הבעל שם טוב בא'' - לקטה וסיפרה לילדים תקוה שריג, עמ' 46-48)

 

 בחזרה לראש הדף


 

רגש השבת
רבי אלימלך ורבי זוסיא היו מרגישים שניהם את קדושת השבת בכל שבוע
מבואה ועד צאתה, ובייחוד בשעה שהחסידים ישבו בסעודת השבת ודיברו
ביניהם דברי תורה. כשנזדמנו יחד במקום אחד, אמר רבי אלימלך אל רבי
זוסיא:
"אחא, אימה תוקפת אותי לפרקים, שהרגשתי את קדושת השבת אינה הרגשה
אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את השם אינה עבודה
אמיתית."
''אחא'', אמר זוסיא, ''גם אותי תוקפת לפרקים אימה כזו''.

"מה נעשה ?'', שאל אלימלך

''עלינו'', אמר זוסיא, ''על כל אחד משנינו, לערוך ביום חול סעודה של שבת לכל
פרטיה, ונשב בקרב החסידים ונאמר דברי תורה. אם נרגיש את קדושת
השבת, נדע שדרכנו אינה דרך האמת; ואילו אם לא נרגיש כלום סימן הוא
שדרכנו נכונה."
כך עשו. ביום חול ערכו סעודה של שבת, התלבשו במלבושי השבת, חבשו
לראשם את ה''שטריימל'' וישבו בין החסידים ואמרו תורה. מיד בא בליבם רגש
קדושת השבת כמו בימי השבתות.

כשנפגשו שוב, שאל רבי אלימלך: ''הה, אחא, מה נעשה?"
"הבה נלך למזריטש'', אמר רבי זוסיא.

הלכו למזריטש וסיפרו לרבם מה שמציק ללבם.

אמר להם המגיד: ''אם לבשתם מלבושי שבת וחבשתם את ה''שטריימל'', הרי
בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן מלבושי שבת ו''שטריימל'' יש
בכוחם להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. ובכן אין אתם צריכים
לחשוש כלל."


 בחזרה לראש הדף


 

מעשה בחסיד שחלל את השבת בשגגה
מעשה בחסיד ירא שמים שחלל את השבת בשגגה. רגיל היה לקבל שבת
שעתיים לפני השקיעה.

בששת ימי המעשה היה עוסק בפרקמטיא: היה הולך מכפר לכפר, וביום שישי
היה נזהר להקדים לשוב לביתו. ופעם בהיותו בדרך לביתו שקעה עליו החמה,
ואחר לבוא ל''קבלת שבת''. נכספה נפשו לתיקון, לתשובה. צער החרטה על
מה שפגם העיק על נפשו . קם והלך אל הצדיק רבי מיכל מזלוטשוב. והצדיק
היה מן המחמירים. נתן בו את עיניו המטילות אימה ואמר:
" כדי לתקן מה שפגמת בספירות העליונות, חייב אתה להרבות בצומות ,
להתגולל בשלג ולשבת בימי סתיו במים קרים."
יסורין ממרקין עוונותיו של האדם, אלא שגופו החלש של החסיד וטרדת
הפרנסה לא הספיקו בידו לקיים את הגזרה, עמד ונסע אל הבעל שם טוב.

וכשעמד לפני הבעל שם טוב ובקש תקון על חטא שחטא בחילול שבת, תלה בו
הבעל שם טוב את עיניו הבהירות והבוחנות ואמר:
''סע הביתה ותן נרות לבית הכנסת''.
חרד החסיד חרדה גדולה, כששמע את התיקון הקל הניתן לו על חטאו החמור
ומחשבה ניקרה במוחו שמא טעה הבעש''ט. וכשסיפר לבעש''ט את סדר התיקון
שהטיל עליו רבי מיכל מזלוטשוב, תלה בו הבעש''ט שוב את עיניו ואמר:
"תן נרות לבית הכנסת ! ולרבי מיכל מזלוטשוב תגיד : גזרתי עליו שלשבת
הבאה יבוא אלי."
ביום השישי השכים רבי מיכל מזלוטשוב בבוקר, ויקח בידו את תיק הטלית ואת
המטה, וילך אל הבעש''ט. ויהי בהיותו סמוך לעיר, שקעה עליו החמה, והיה מן
המאחרים לבוא. אחרי קבלת שבת, בשעה שהבעש''ט עמד לקדש, נכנס רבי
מיכל מזלוטשוב.

"שלום עליכם רבי מיכל !'' רטן הבעש''ט , תלה בו את עיניו הגדולות והמחייכות
ואמר:
"רבי מיכל, עכשיו רואה אתה מה ענשו של המחמיר בתיקון תשובה למחלל
שבת בשגגה?"
והבעש''ט הקדוש סח עם הצדיק רבי מיכל מזלוטשוב, וכך אמר לו:
''אתה, רבי מיכל מזלוטשוב, מעולם לא טעמת טעם חטא, ומשום כך אין אתה
יודע שבירת הלב, את צערה של נפש כי תחטא וכמהה לתשובה. להוי ידוע לך,
שבשבירת הלב מתוך חרטה על חילול השבת, תוקנה ונמרקה העבירה שעבר עליה בשגגה."


(מתוך ספר השבת, עורך י''ל ברוך, עמ' 246-247)

 

בחזרה לראש הדף


 

מכניס אורחים נדיב לב
רבי ישעיה איש זוכוביץ היה איש צדיק תמים, והיה חוכר הטחנה ובית היין
בזוכוביץ הסמוכה למיר. פעם באו אליו אורחים בערב שבת סמוך לחשכה,
קבלם ר' ישעיה בסבר פנים יפות, ועד שהיו אלה מתקינים את עצמם לקבלת
שבת, נכנס הוא אליהם ואמר להם:
"הרי מרחוק אתם באים ואינכם יודעים בטיב פונדקי, לפיכך אני מודיע לכם
מראש, ששכרי הוא ארבעה זוזים לאיש, אפשר ששכרי מרובה משל אחרים,
אבל רשות נתונה לכם לאכול ולשתות בכל יום השבת מן הטוב והמובחר,
לרבות גם סעודת מלווה מלכה."


בשבת שבתו הסוחרים אצל ר' ישעיה, אכלו משמנים, שתו יינות משומרים, הרי
משלהם הם אוכלים והאוכל עולה להם בדמים מרובים. למחר, כשבקשו לשלם
לו, צחק ר' ישעיה ואמר: '' וכי אמכור מצוה יקרה כהכנסת אורחים בארבעה
זוזים?'' ולא לקח מהם כלום.

 

(מתוך ספר השבת, עורך י''ל ברוך, עמ' 247-248)

 
בחזרה לראש הדף

 


 

שיטים, מכון החגים - בית היוצר להתחדשות התרבות היהודית והחברה בישראל, קיבוץ בית השיטה, 10801, טלפון: 04-6536344, פקס: 04-6532683

מכון שיטים (ע"ר) מס' עמותה 58-0459212

chagim@bethashita.org.il

המכון נתמך ע"י הגופים הבאים: מן היסוד, קרן מוזס וולפוביץ והתנועה הקיבוצית.

היצירות המוצגות באתר הן ברישיון | האתר נבנה ע"י   

כרגע באתר 184 גולשים