דף הבית חגים ומועדים במעגל השנה שבועות מן המקורות
 שלח ברכה לחבר
 ציר היסטורי
 קישורים לאתרים
 הסקר השבועי
מן המקורות

חג הקציר

חג הביכורים

על התורה ועל מתן תורה  

חג מתן תורתנו

 

 

 חג הקציר

  

ספירת הימים מפסח ועד שבועות,

 

המכונה "ספירת העומר", מבוססת על רקע חקלאי של ימי הקציר :
"דבר אל בני ישראל ואמרת להם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן
ראשית קצירכם אל עומר לכם וקצרתם את קצירה, והבאתם את
הכהן" (ויקרא כג:10)


במקרא, הסמל לחג הקציר היה "שתי הלחם":
"ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים, שני עשרונים סלת תהיינה
חמץ תאפינה; בכורים לה'" (ויקרא כג:17)
חג הקציר נותן גם רקע למצוות סוציאליות כמו מתן צדקה לנצרכים
" קצירך ולקט שדך בקצרך פאת ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה
לא תלקט; לעני ולגר תעזב אותם, אני ה' אלהיכם" (ויקרא כג:22)


העומר הוא כמות של תבואה שנקצרה. את "ראשית העמר" הביאו
בטקס גדול לבית המקדש ביום השני של חג המצות. לאחר
הטקס , הותר לאכול מהתבואה החדשה של השנה.
"פאה" - השוליים של השדה, שמשאירים לנצרכים
"לקט" - שבלים שנופלות תוך כדי עבודת הקציר. את אלו, יחד עם
ה"שכחה" שנשכחה בשדה מצווה התורה להשאיר לעני, לגר, ליתום
ולאלמנה.

 

בחזרה לראש הדף


  

 בתמונה: חגיגות העומר ברמת יוחנן 2007

 


 

חג הביכורים

 

חג הביכורים על פי המשנה

חג השבועות סימן הוא לתחילת עונת הביכורים שנמשכת עד לחורף .
כיצד מפרישין את הביכורים ? יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה
שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר - קושרו בגֶמי [מעין רפיה לסימון] ואומר : "הרי
אלו ביכורים".
כיצד מעלין את הביכורין ?
כל העירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד,

ולנין ברחובה של עיר ,ולא נכנסין לבתים.

ולמשכים היה הממונה אומר : "קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' אלוהינו".
הקרובים מביאים התאנים והענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות
וצימוקים. והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית
בראשו. החליל מכה לפניהם, עד שהגיעו קרוב לירושלים. הגיעו קרוב
לירושלים, שלחו לפניהם, ועיטרו את ביכוריהם. הפחות, הסגנים
והגזברים יוצאים לקראתם, לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל
אומנויות שבירושלים עומדים לפניהן ושואלין בשלומם : "אחינו
אנשי המקום פלוני, באתם לשלום".
החליל מכה לפניהם, עד שמגיעין להר הבית.

הגיעו להר הבית - אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס,

עד שהוא מגיע לעזרה. הגיע לעזרה, ודברו הלווים בשיר :
"ארוממך ה' כי דיליתני ולא שימחת אויבי לי"

(משנה כיפורים פרק ג')

 

חג הביכורים צמח בקיבוצי העמק

בשנות הגלות התרוקן החג מתוכנו החקלאי - ורק הד רחוק עלה דרך
מסורות ומנהגים שונים. מכאן כנראה נולד המנהג לקשט לקראת החג
את בית-הכנסת ואת הבית בירק, בפרחים ובענפים .
יש הנוהגים להרבות בשושנים ואף לפזר עלי-ורד על ספר התורה .
עם שוב העם לארצו, לשדה ולגן, לכרם ולפרדס - נוספו תכנים ישנים
חדשים לשמחת החג. בבתי-הספר, ובישובים ההולכים ונבנים אחר מלחמת
העולם הראשונה העלו מורים עם תלמידיהם זיכרון הביכורים
קודש "לקרן הקיימת לישראל"; בקיבוצים בעמק יזרעאל, אשר על אדמות
ביצותיהם שיובשו צמחו ביכורי יבולים ,
צמח ועלה חג הביכורים, חג קציר חיטים וחג ביכורי הפרי.


חגיגות אנשי העמק

כך חגגו אנשי העמק בשנת ,1923 למחרת חג השבועות:
"ביום ראשון היתה תהלוכה, ממעין-חרוד לכפר טבעון: בראש התהלוכה
הולכו עגל וסייח מקושטים בסרטים, אחריהם כל העגלות עם "פרי
הביכורים" בלווית רוכבים. חברי עין-חרוד, גבע וכפר טבעון סגרו את
התהלוכה. על הגורן בכפר טבעון בילו את הזמן עד שקיעת השמש בריקודים ובשירה".


המשמעות הלאומית-הסטורית

לצידו החקלאי של מועד זה מציב ספר דברים משמעות
לאומית - היסטורית ברורה, בדורשו הצהרה אישית ברוח
זו בשעת הנפת הטנא, הלא היא "קריאת הביכורים"
(דברים כ"ו 5 - 10)


זו רק תחילת עונת הביכורים

חג השבועות הוא רק תחילת עונת הביכורים, הנמשכת עד
חנוכה. למעשה, רוב העם הביא את הביכורים בזמן העליה
לרגל בחג הסוכות.

 

בחזרה לראש הדף 



 

 

בתמונה: חגיגות העומר ברמת יוחנן 2007

 


 

 על התורה ועל מתן תורה


מתן תורה
בשלושה כתרים נכתרו ישראל :
כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות .
כתר כהונה - זכה בו אהרון
כתר מלכות - זכה בו דוד
כתר תורה - הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל,

כל מי שירצה יבוא ויטול .


רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, על פי משנה
מסכת אבות פרק ד' משנה י"ד

 

מעמד הר סיני
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים

ביום הזה באו מדבר סיני.

ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר.

וייחן שם ישראל נגד ההר.

ומשה עלה אל האלוהים ויקרא אליו ה' מן ההר

לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל:

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם

על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי.

ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה
מכל העמים כי לי כל הארץ.

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים
אשר תדבר אל בני ישראל .


שמות י"ט 6-1

 

ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר
חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה. ויוצא משה את העם לקראת אלוהים מן
המחנה ויתייצבו בתחתית ההר. והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש
ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד: ויהי קול השופר הולך וחזק מאד
משה ידבר ואלוהים יעננו בקול .
שמות י"ט, ט"ז-י"ט

 

תורה תמימה
על הכתוב תורת ה' תמימה" אמר הבעל שם טוב: עדיין תמימה היא לגמרי. עוד לא
נגע בה שום אדם אף בקוצו של יו"ד .

 

תורה
הרבי מקוצק שאל לבחור אחד שדעתו נוחה מעצמו: "האם יודע אתה ללמוד "?
"הן"  השיב.
"האם יודע אתה", הוסיף הרב לשאול, "מה משמעה של המילה תורה "?
שתק הבחור.
"משמעה של המילה תורה" אמר רבי מנדל, "הוא: מורים. מורים את האדם ,
מלמדים את האדם. אבל אתה סבור, שאתה בעצמך יכול ללמוד - אם כן עדיין לא
לימדו אותך דבר ."


במדבר נתנה התורה
מכל המקומות שבעולם דווקא במדבר נתנה התורה? על שאלה זו משיבים במדרש :
אילו ניתנה תורה בארץ ישראל היו אומרים, ישראל, לאומות העולם: 'אין לכם "
חלק בה!' אלא ניתנה במדבר במקום הפקר =ללא בעלות עליו. כל הרוצה לקבל
יבוא ויקבל "!
ילקוט שמעוני


מתן תורה
אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה, ציפור לא צייץ ,
עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא
נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא העולם שותק ומחריש - ויצא הקול: "אנוכי ה' אלוהיך ".
לפי שמות רבה, כ"ט

 

ריב ההרים
כאשר שמעו ההרים, כי נותן ה' את התורה לישראל, רצו אל המדבר והחלו לריב ביניהם :
כרמל אומר אל תבור: "שוב אל מקומך, כי עלי תינתן התורה !"
ותבור אומר אל כרמל: "שוב אתה אל מקומך, כי עלי תינתן התורה !"
והר סיני עמד מן הצד, כי אמר: "מה אני, כי תינתן התורה עלי ?"
שמע ה' את ריב ההררים ואמר להם: "שובו למקומותיכם, כי לא אתן את תורתי
עליכם, אלא על הר סיני ."
על פי מדרש שוחר טוב

 

מתן וקבלה
רבי יצחק מאיר מגור היה אומר :
מפני מה קרויה עצרת "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו ?"
שכן מתן תורה לא היה אלא במעמד הר סיני, ואילו קבלת התורה כל יום ויום זמנה ...

 

כל אחד מקבל ונותן הרב יוסף דב סולובייצ'יק
שני כוחות נתן הקדוש ברוך הוא לאדם. מחד גיסא, הכוח להיות יוצר עולמות ,
הכוח להיות רב ומורה וללמד את הזולת, להשפיע עליו לשנות את אישיותו
וליצור אותה מחדש. מאידך גיסא, נתן הקדוש ברוך הוא לאדם כוח אחר - הכושר
להיות תלמיד, ללמוד מהזולת… אסור לאדם, אף לגדול שבגדולים, לשכוח כי
יכול הוא ללמוד מאחרים באותה המידה שיש ביכולתו לתת לאחרים .
אף הקטן שבקטנים יש לו גם כוחות הנפש ומידות טובות ואוצרות של רגש אשר
בהם הוא יכול להתחלק עם אחרים ולהשפיע עליהם. כל אדם הוא גם רב וגם
לתלמיד, משפיע ומושפע, מקבל ונותן .

 

בחזרה לראש הדף

 


 

 

חג מתן תורתנו

 

הבלטת זכר מעמד הר-סיני ומתן-תורה

משחרב בית-המקדש ואבד לחג הביכורים בסיסו הקרקעי - הלכו
ופחתו המנהגים השונים שהחזיקו בהם אבותינו בארץ מולדתם
ובמקומם באו כמה מנהגים, המבליטים את זכר מעמד הר-סיני
ומתן-תורה.
יש לציין, שבמקרא לא נזכר מועד של מתן תורה, אך אנשי המסורת
חישבו וקבעו ותו בהסתמך על שמות י"ט: "בחודש השלישי לצאת
בני ישראל מארץ מצרים - ויחנו-נגד ההר". לפי זה החודש השלישי
מניסן הוא סיוון ובששה בו היתה ההתגלות.
רבי מנדלי מקוצק היה אומר: חג השבועות נקרא "זמן מתן תורתנו" ולא
"זמן קבלת תורתנו", משום שנתינת התורה היתה בשווה לכל ישראל,
כנגד זה קבלת התורה איננה בשווה אצל כל אדם מישראל: כל אחד
מקבל את התורה לפי ערכו ולפי השגותיו...


למה נמשלה התורה למים ?

"נמשלו דברי תורה במים
מה מים מסוף העולם ועד סופו ,
כך תורה מסוף העולם ועד סופו.
מה מים חיים לעולם,
כך תורה חיים לעולם.
מה מים מן השמים,
כך התורה מן השמים.
ומה המים מטהרים הגוף,
כך תורה מטהרת הגוף.
ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים ,
כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתי למחר ,
עד שנעשה כנחל נובע .
ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים, כך דברי
תורה אין הגדול מתביש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד ,
פסוק אחד, ואפילו אות אחת. ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם ,
סוף שהוא מתבלע, כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט בהן
ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע ."

(מדרש שיר השירים רבה א, יט')


תורה וסחורה - אגדה עממית

מעשה בחכם אחד שנסע בספינה, והיו בה סוחרים עם סחורתם. בדרך
היו הסוחרים משוחחים בעניניהם ומראים זה לזה את סחורתם. והחכם
היה יושב מן הצד ושותק. אמרו לו הסוחרים :
וסחורתך איפה היא?
אמר להם: אתי היא.
חפשו הסוחרים בכל הספינה ולא מצאו כל סחורה שלו. החלו
מלעיגים על החכם שאין סחורתו נראית לעין ואינה תופסת מקום.
והחכם - היה יושב ושותק.
כשקרבו לחוף התנפלו שודדי ים על הספינה ושדדו את כל אשר היה
עליה. עלו הסוחרים ליבשה כשהם דלים וריקים כעניים המחזרים
על הפתחים. ואותו חכם נכנס לבית-המדרש והחל לדבר דברי תורה. ראו
האנשים בבית-המדרש מה רבה תורתו של אותו חכם, חלקו לו כבוד רב .
לא עברו ימים רבים ומינוהו לרב עליהם. ראו הסוחרים והבינו מהי
הסחורה שהיתה עם אותו חכם, שאינה נראית לעין ואינה תופסת מקום
ועל-כן אי אפשר לקחתה ממנו. באו הסוחרים אל החכם ואמרו לו: סלח
לנו שהיינו מלעיגים עליך. עכשיו ידענו: סחורתך טובה משלנו .
ששלנו אבדה ושלך קיימת. שלנו - נטלו מאתנו ולא נשאר לנו דבר ,
ושלך - אתה נותנה לרבים ואינך חסר ממנה כלום.


תיקון ליל שבועות

אנשי קבלה וסוד משך הדורות יחסו משמעות מיוחדת ללימוד
תורה דווקא בלילה. יש בסגולתו של לימוד כזה לעשות "תיקון "
נגד פורענויות העלולות להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו.
הדבר נכון שבעתיים בחג השבועות, חג מתן תורתנו.
בספר הזהר, ספר היסוד של הקבלה, נאמר שהקדמונים לא היו ישנים
בליל שבועות, אלא עוסקים כל הלילה בתורה. המנהג פשט אצל
מקובלי צפת במאה ה-, 16 וקיים עד היום. בחלק מהעדות עוסקים
כל הלילה באמירת "סדר תיקון ליל שבועות" שהוא תקציר של כל
ספרי המקרא, המשנה , התלמוד והזוהר .


הקשר בין חקלאות- גמילות חסדים - תורה

רעיונות רבים יש בחג השבועות, ויש קשר בין החקלאות - גמילות
חסדים - והתורה.
|אלו הדברים שאין להם שיעור : הפאה, והביכורים, והראיון,
וגמילות חסדים ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן
בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא : כיבוד אב ואם, וגמילות
חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו : ותלמוד תורה כנגד כולם".

 

בחזרה לראש הדף

שיטים, מכון החגים - בית היוצר להתחדשות התרבות היהודית והחברה בישראל, קיבוץ בית השיטה, 10801, טלפון: 04-6536344, פקס: 04-6532683

מכון שיטים (ע"ר) מס' עמותה 58-0459212

chagim@bethashita.org.il

המכון נתמך ע"י הגופים הבאים: מן היסוד, קרן מוזס וולפוביץ והתנועה הקיבוצית.

היצירות המוצגות באתר הן ברישיון | האתר נבנה ע"י   

כרגע באתר 296 גולשים