שנה ר' שמעון בן-יוחאי: אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומָשְנים [סופרים ומָשְנים - מלמדי מקרא ומשנה].

 ירושלמי חגיגה, פ"א, ה"ז

"לכאורה זה מקצוע אפור... אין הוא דרמה עזה ומרתקת...

אבל יש איזה פתוס חבוי באי-אלה דברים אפורים.

בתולדות מלחמות היהודים רשומה ומשולבת-לזכר

מלחמה לבית ספר עברי ולגן העברי. שעונה

של תחיית ישראל החל נע באמור המורה, בשפת-עבר

"זה שולחן, זה כסא", - ובזמר הגננת עברית בגנה -

וצמחו מזה עם ולשון ועמקי-יזרעאל-וחפר

והרי יהודה וגליל ואילת...ומדינה על כנה.

ולכן אם תפקוד האומה את טובי לוחמיה, מביל"ו

ועד צה"ל, ראוי שתפנה היא אל דמות המורה הותיק

ותאמר לו כבעת חלוקת תעודות, בסגנון בו רגיל הוא:

הנה תם המחזור הראשון... ואתה לא עמלת לריק.

ציונך הוא כמעט טוב מאוד...ציונך טוב מאוד אפילו...

רק חבל שבסעיף המשכורת עודך מקבל לא מספיק"

אלתרמן, למורי ישראל בועידתם, הטור השביעי