דף הבית חגים ומועדים במעגל השנה שבועות מנהגי החג
 שלח ברכה לחבר
 ציר היסטורי
 קישורים לאתרים
 הסקר השבועי
מנהגי החג

שמות החג

מנהגי החג: לפי סדר א'-ב' 

מנהג אכילת מאכלי חלב

מגילת רות

שבועות במושב מולדת, 2008

 


 

שמות החג

שבועות הוא החג השני בשלושת הרגלים, והוא חל בשישי לחודש סיון ,
אחרי ספירת 49 ימי העומר .

 

שמות החג :
יתכן וחג השבועות הוא צירוף של מספר מועדים שונים שנתלכדו לאחד .

 

חג השבועות - מצווה לחוג את החג שבעה שבועות ויום מקציר העומר .
ויש גם טוענים חג השבועות - שבועת הברית שהעם נשבע לפני האל שהיתה
חלק מטקס בו קראו אחת לשנה את כל חוקי התורה והעם נשבע לקיימם .

 

חג הביכורים - על שום "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חטים" (שמות ל"ד
כ"ב), ביום זה נהוג היה להתחיל את עונת הביכורים בה כל אחד לוקח מתוצרת
אדמתו ומביאה למקדש .

 

חג הקציר - "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כ"ג ט"ז) על-שם
קציר החטים בתקופת החג .

 

חג מתן תורה - זכר למעמד הר סיני ומתן תורה שחל על-פי המסורת ביום זה .

יום הקהל - יום מתן תורה הוא יום "הקהל" של העם .

 

עצרת (או עצרת של פסח) - שם מתקופת חז"ל יום זה הוא כשמיני עצרת שלאחר
חג הפסח, שימי ספירת העומר מפרידים ביניהם רק כחול המועד .
ויש הטוענים עצרת כמו "הקהל" - יום שהכל מתכנסים ונעצרים במקום אחד .

 

בחזרה לראש הדף

 


 חג שבועות במשמר הנגב, תש"ע 2010

 
מנהגי החג: לפי סדר א'-ב'

 

אזהרות 
פיוטים מיוחדים לחג, שעיקר עיסוקם מנין תרי"ג מצוות .

אקדמות
פיוט כתוב ארמית שנאמר לפני קריאת התורה בחג השבועות. (אשכנז)

הבאת ביכורים
בהתיישבות העובדת בארץ, נתחדש מנהג הבאת ביכורים מתוצרת
האדמה (ואחר-כך גם התעשייה) בטקס מרשים .
גם בבתי הספר בהתיישבות הציונית היה נהוג שכל ילד מביא טנא פירות וירקות ,
והתמורה קודש לקרן הקיימת .

חלות מיוחדות לשבועות
עוגות הר סיני", חלות בעלות שבעה קפלים או שבע "
שכבות כנגד שבעת הרקיעים שה' ירד דרכם לתת תורה לישראל .
בעדות שונות נהגו גם לאפות חלות בצורת סולם- עליית משה להר סיני, בצורת
לוחות הברית ועוד ...

 

ירק לשבועות 
נהוג לקשט את ריצפת בית הכנסת והבתים בירק, ענפים ופרחים .
למנהג זה כמה טעמים אפשריים :

זכר לחג הקציר .
זכר למתן תורה שהיה בהר הירוק .
זכר לנס שנעשה למשה רבנו בין קני הסוף .
זכר למדרש בו נמשלה התורה לשושנה בין החוחים .

 

כתובה לחג השבועות
נהוג קרוא טקסט שירה או פרוזה שהוא מעין כתובה בין
ישראל לתורה, או בין הקדוש ברוך הוא לישראל, שיום מתן תורה הוא יום
הנישואין. (ספרד )

 

מאכלי חלב וגבינה
נהוג לאכול בשבועות מאכלי חלב וגבינה ודורשים למנהג 
טעמים אחדים :
בשיר השירים נמשלת התורה לדבש וחלב: "נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש
וחלב תחת לשונך" (שיה"ש ד, י"א )
זכר לחלב שינק משה משדי אשה עבריה .
שנאמר: "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" (במדבר כ"ח )
ראשי תיבות "מחלב"
במעמד הר סיני כיוון שניצטוו בני ישראל לאכול בשר כשר ולא היו להם כלים
כשרים, לכן אכלו דברי חלב .
חלב בגימטריה ארבעים, כנגד ארבעים יום וארבעים ליליה ששהה משה על הר
סיני .

 

מגילת רות
נהוג לקרוא מתוך קלף את מגילת רות בבית הכנסת לפני קריאת 
התורה. מדוע קוראים את המגילה בשבועות ?
סיפור המגילה מתרחש בזמן הקציר .
דוד המלך, שהמגילה עוסקת ביחוסו, נולד ומת ביום זה, לפי המסורת .
מגילה זו נחשבת גם "מגילת הגרים" וביום מתן תורה נתגיירו ישראל .

 

מי ישועות
מנהג של יהודי צפון אפריקה שחדר ארצה, לשפוך מים על כל עובר
ושב .

 

עשרת הדברות
נהוג לקרוא את עשרת הדברות בציבור כחלק מן התפילה. זכר
לנוהג שהיה קיים בית המקדש .

 

שבעת המינים
שבעת מיני הפירות שנתברכה בהם ארץ ישראל: " מהם נצטוו
להביא ביכורים לבית המקדש. הפכו לאחד מסמלי החג שנתחדש מראשית
הציונות בארץ .

 

שושנתות
מגזרות נייר שנוהגים להדביק על חלונות הבתים במיוחד לכבוד חג
השבועות. משלבות חיתוכים דקורטיביים וסמלי חג השבועות .

 

שני תבשילים 
נוהגים לאכול שני תבשילים: אחד של חלב ומאוחר יותר אחד של בשר ,
שהם זכר לקרבן פסח ולקרבן חגיגה, ולכל אחד מהתבשילים לחם משלו כנגד שני
הלחם שהקריבו ביום הביכורים .

 

תיקון ליל שבועות
"משמרה" (בנוסח הספרדי): נוהגים לא לישון ולעסוק
בלימוד בליל החג. התיקון המסורתי מכיל קטעים מן התורה ומן התורה שבעל-פה
וקטעים קבליים. המנהג מופיע ב"זוהר" כמנהג פתיחת השמיים לקבלת התורה
מחדש. הוא חודש על-ידי האר"י ומאז נתפשט .
בשנים האחרונות נהוג לקיים "תיקון ליל שבועות" בתכנים חפשיים, כלילה
המוקדש ללימוד .

 
בחזרה לראש הדף

 


 

מנהג אכילת מאכלי חלב


המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים רווח בכל עדות
ישראל, והוא אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג. עם זאת, כנראה
שהמנהג מאוחר ומוזכר לראשונה בכתבים יהודיים במאה ה-. 16 רבן
הר' יוסף קארו הספרדי מחבר ה"שולחן ערוך" לא הזכיר את המנהג, אבל
הר' משה איסלריש מפולין הגה:
"ונוהגין בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות,
ונראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילין שלוקחים בליל פסח זכר
לפסח וזכר לחגיגה, כן אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר".
היום לא נוהגים קהילות ישראל לאכול בערב שתי סעודות (חלבי
ואחר כך בשרי!) אלא ארוחה אחת חלבית גדושה ונמצאו לדבר עוד
טעמים .

שתי ארוחות, כנגד שתי הלחם שהביאו למקדש עם קרבן החג. ועוד
כתוב בספר ויקרא "מנחה חדש לה' בשבועותיכם".

 
בחזרה לראש הדף

 


 

מגילת רות
"ותאמר רות המואביה אל נעמי
אלכה-נא השדה ואלקטה בשיבולים
אחר אשר אמצא חן בעיניו. ותאמר לה לכי בתי. ותלך ותבוא
ותלקט בשדה אחרי הקוצרים"

 

 

מנהג קריאת מגילת רות

המנהג לקרוא את מגילת רות בחג השבועות הוא קדמון וידוע עליו
כבר בתקופת הגאונים (מאות 6-11). מנהג זה יונק הווי הקציר
שברקע המגילה .
המגילה חוברה, כנראה, תוך מגמה ליצור אוירה נוחה לקבלת גרים
על ידי העלאת דמותה של האשה הנכריה - רות המואביה - המאמצת
לעצמה את תורת ישראל ("עמך עמי ואלוהיך אלוהי").
רות זו עתידה להיות סבתו של ישי, אבי דוד מלך ישראל
סמל העצמאות הממלכתית והחזון המשיחי.

 


 


אמר ר' זעירא

אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא
איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב
לגומלי חסדים.
(מדרש רות רבה)

 


 

 בחזרה לראש הדף

 

שיטים, מכון החגים - בית היוצר להתחדשות התרבות היהודית והחברה בישראל, קיבוץ בית השיטה, 10801, טלפון: 04-6536344, פקס: 04-6532683

מכון שיטים (ע"ר) מס' עמותה 58-0459212

chagim@bethashita.org.il

המכון נתמך ע"י הגופים הבאים: מן היסוד, קרן מוזס וולפוביץ והתנועה הקיבוצית.

היצירות המוצגות באתר הן ברישיון | האתר נבנה ע"י   

כרגע באתר 223 גולשים