דף הבית חגים ומועדים במעגל השנה ט"ו בשבט
 שלח ברכה לחבר
 ציר היסטורי
 קישורים לאתרים
 הסקר השבועי
ט"ו בשבט
                          

בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

– מסכת ראש השנה א, א

 

ראש השנה לאילן. מאי טעמה? אמר רבי אלעזר, אמר רבי אושעיה: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה. היינו: שכבר עברו רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה.

(ראש השנה, י"ד, רש"י)

 

חד אמר: כבר יצאו גשמי שנה כולה וכבר רובה של תקופה מבחוץ. וחורנה אמר: עד כאן היו חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה.

(ירושלמי, ראש השנה, פרק א')

 

בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט ביקש רבי מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר לדרוש מענייני דיומא. פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, היקשה ופירק. אמר לו רבי מנדל:

"לו היינו בארץ ישראל די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול"

(ילקוט החכמה)

 

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"; אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד ומתיגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא - עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.

מדרש תנחומא, פ' קדושים

 

 

לְנֹכַח הַשָּׁקֵד
 
לִפְעָמִים בְּאֶמְצַע חֹרֶף יֵשׁ יָמִים שֶׁל זֹהַר
וְהָאֲוִיר בָּהֶם צָלוּל מְאֹד, אַךְ גַּם מְאֹד רוֹחֵשׁ
תִּקְווֹת קְטַנּוֹת, שִׁבְרֵי הָדָר וְחֶסֶד לְלֹא תֹּאַר
מוֹלֵךְ בָּהֶם בְּכָל נִימֵי הַנֶּפֶשׁ וּמְאַלְחֵשׁ
כְּאֵב שֶלֹּא יָדַעְתָּ בְּדִיּוּק כֵּיצַד לִזְנֹחַ
וְחַי בְּקִרְבְּךָ – גַּם אִם יָשָׁן, גַּם אִם עָמוּם.
 
לִפְעָמִים בְּיוֹם כָּזֶה אַתָּה יוֹדֵעַ: יֵשׁ לִשְׁכֹּחַ
אֶת כֹּל מַה שֶלִּמְּדוּ אוֹתְךָ; לִהְיוֹת כְּבַעַל-מוּם
לוֹמֵד לָנוּעַ בָּעוֹלָם כְּאִלּוּ מֵחָדָשׁ
וְיֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת פִּתְאוֹם בְּאִי-הָאֶפְשָׁרוּת.
 
לִפְעָמִים יֵשׁ רְגָעִים שֶׁבֶּאֱמֶת אַתָּה נִרְגָּשׁ
בְּגַלּוֹתְךָ כִּי הָעוֹלָם עַל חֲלָקָיו רָקוּם בְּחוּט,
על כֹּל מִילְיַארְד מִזְעֲרוֹתָיו.
וְיֵשׁ בְּזֶה גַּם נַחַת –
לָדַעַת מְקוֹמְךָ בְּתוֹךְ סֻכַּת הָאֱלֹהִים.
 
לִפְעָמִים אַתָּה נִצָּב שָבוּי בְּתִפְרַחַת
לְבָנָה וְשַבְרִירִית כְּמוֹ בִּגְדֵי כְּלוּלוֹת דַּהִים.
 
לִפְעָמִים בְּאֶמְצַע חֹרֶף יֵשׁ יָמִים שֶׁל זֹהַר
וְרִגְעֵי יִפְעָה פּוֹקְדִים אוֹתְךָ בְּעוֹד אַתָּה עוֹמֵד
כְּמוֹ חָתָן אֲשֶׁר יוֹדֵעַ שֶׁשֻּׁלָּם לוֹ כְּבָר הַמֹּהַר
עֲבוּר תֵּבֵל אֲהוּבָתוֹ –
                            לְנֹכַח הַשָּׁקֵד.
  
(דּוֹתָן בְּרוֹם, ל' בִּשְׁבָט ה' תש"ע, 14.2.2010, עֲפוּלָה)

 


 

תכנים של מכון שיטים ומידע נוסף לטו בשבט  - גם בפורטל כיפה 
 
שיטים, מכון החגים - בית היוצר להתחדשות התרבות היהודית והחברה בישראל, קיבוץ בית השיטה, 10801, טלפון: 04-6536344, פקס: 04-6532683

מכון שיטים (ע"ר) מס' עמותה 58-0459212

chagim@bethashita.org.il

המכון נתמך ע"י הגופים הבאים: מן היסוד, קרן מוזס וולפוביץ והתנועה הקיבוצית.

היצירות המוצגות באתר הן ברישיון | האתר נבנה ע"י   

כרגע באתר 303 גולשים