אל תֹּאמְרוּ: הָיֹה-הָיוּ נְעוּרִים
אַל תַּגִידוּ: זָקַנוּ וָסַבְנוּ.
לוּ הַפַּעַם הֱיוּ-נָא מְעַט יְהִירִים,
לְהַבִּיט לַמְּבַשֵּׂר בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים
וְלִשְׂחוֹק; אֵין דָּבָר, רַק עָיַפְנוּ,

אַךְ לְרֶגַע עָיַפְנוּ וְשׁוּב צְעִירִים,
אַל-תִּרְאוּ לְקִמְטֵי-זְרוֹעוֹתֵינוּ
רַק הִבִּיטוּ לַיָּד הַחוֹפְנָה עֳפָרִים,
וּרְאוּ-נָא לָעָם הָעוֹבֵד בַּכְּפָרִים,
לַחִטָּה הָעוֹטֶפֶת שְׁדוֹתֵנוּ.

 (נתן יונתן)

דפי לימוד באתר מדרשת