יהדות ושמירת הסביבה

מתוך: "בקשו פני קראו בשמי" / אברהם יצחק גרין

.יש לנו צורך דחוף בחידוש האחריות של האדם לעולם הטבע שמסביב לנו
,כשאנו קוראים להפחתת השימוש לרעה והניצול הגס של אוצרות האדמה
ליחס של כבוד ולהגנה על האוויר, הקרקע והמים, לשימור המינים בעולם
הצומח והחי, הרינו זקוקים ללשון תיאולוגית שתשמש בסיס לאותו שינוי
,ביחסו של האדם. התקופה שבה אנו חיים ממש זועקת ללשון של אמונה
המדברת על האחדות שמונחת ביסוד כל המציאות, שמתגלה בשונות
ובריבוי של החיים, ולא לכזו המדברת על מלחמת הכל בכל. אותה
אחדות תלויה במושג הבריאה, בהרגשה שכל ההוויה נובעת ממקור
( 50 'אחד. (עמ

בדיונים שנתקיימו בזמננו, בעיקר בקרב אנשי החברה האקולוגית , ניסו
**לדבר בשם השקפת עולם ביוצנטרית* , בניגוד להשקפה התיאוצנטרית
והאנתרופוצנטרית***. טענו ששתי השקפות אלו הביאו את האדם
.להזנחת חובתו לנקוט פעולה אחראית לשמירת חיים כשלמות אחת
התפישה האנתרופוצנטרית הביאה לתקפנות של האדם, לדעה שרק מה
שנוצר בידי אדם ראוי לתשומת לב רצינית, ואילו התפישה התיאוצנטרית
הריהי כולה התנגדות לעולם הארצי, שאינו רואה בו נושא הראוי לדאגה
אמיתית ודחופה. בקורת זו על שני פניה היא פשטנית למדי, שמשתמשת
.בדחליל של גרסאות מצומצמות מאוד של אותן השקפות דתיות
העובדות לאמיתן הן, שהתפישה התיאוצנטרית, על כל פנים כפי ביטויה
ביהדות, הביאה גם להרגשת חיוב גדול לפעול באופן אחראי. ההשקפה
האנתרופוצנטרית, הרואה את האדם כ"נזר הבריאה", מביאה לאמונה
בדבר היות האדם בבחינת אפוטרופוס ושומר לעולמו של הקדוש ברוך
הוא. שתי תפישות אלו עשויות לחבור יחד, כדי ליצור יחס אנושי אחראי
יותר. במקום שנשלול ונילחם בחלקים אלו של מורשתנו האנושית, עלינו
להשתדל לעשות בהם שימוש, שירבו ולא ימעיטו את רגש האחריות
(60 'הקולקטיבית. (עמ
-------------------------------------------------------------
(לא מופיע במקור)
.השקפה לפיה כלל הבריאה - הטבע - עומד במרכז*
.השקפה לפיה האל עומד במרכז **
.השקפה לפיה האדם עומד במרכז***




לעבדה ולשמרה" : שימור עולמו של הקדוש ברוך הוא"
תחומה של מצווה רביעית, הנובעת במישרין מאמונת הבריאה, הוא
עשייה מתוך דאגה להישרדותה ולשלומה של הבריאה עצמה. בנסיוננו
,להציע נוסח של יהדות, ההולם תקופה חדשה בהיסטוריה היהודית
לא נוכל להתעלם מן העובדה שתקופה זו התחילה בסמוך לזמן שבו
הכירה האנושות ביכולת שבידה להרוס את כדור הארץ שעליו אנו
:חיים. כבר רבותינו דרשו

בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו
,על כל אילני גן עדן ואמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן
וכל מה שבראתי - בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל
...ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך

משמעותה של אגדה זו נתעצמה מאוד בימינו, כיוון שנתעלתה לרמת
.ממשות כזו שלא יכלה לעלות על דעת הקדמונים
עצם הסיפור במעשה בראשית יש בו משום עדות על אהבה לעולם
הטבע. לפיכך דין הוא שהסיפור יהיה מלווה במעשים המתחייבים
...מאהבה זו - שאם לא כן, הרינו כמעידים עדות שקר
זוהי השקפת עולם שבה אהבת אלוהים ואהבת העולם, הן במישור
הטבעי הן באנושי, אין להפרידן זו מזו. אמונה, המצהירה אהבת
.אלוהים בלא שזו תתבטא באהבה לעולם, יש בה סתירה פנימית
עולם הטבע הוא התעצמות והתלבשות האלוהות. סיפור הבריאה
משיג את ייעודו במעשים שאנו מתחייבים לעשותם כדי להביע
את הכבוד שאנו רוחשים להוויה האלוהית על-ידי אורח חיינו. אנו
עושים זאת הן בחיינו האישיים - האינדבידואליים, הן לצורכיהם
של רבים. צורכי העולם מרובים ודחופים כל-כך, שאי אפשר
להתייחס אליהם רק בדרך של היטהרות אישית, היוצרים "חבורה
קדושה" של בני עלייה מועטים, אך אינם עושים דבר שיסייע לקיום
.העולם
גם כאן קשה לקבוע את הדברים לפרטיהם, ועל כל יחיד וכל
קהילה למצוא את הדרכים כיצד יקיימו מצוות אלו. למשל, אין
ספק שנכון יהיה להגיע לרמה גבוהה של תודעה ומעשים ביחס
לאופן שבו אנו חיים, המוצרים שאנו צורכים והדרכים שבהן אנו
נפטרים מפסולתם. חייבים אנו לחדול מן הניצול המוגבר וחסר
החמלה של אוצרות הטבע. שומה עלינו להכיר ולשתף את
זולתנו בהכרה שמיעוט קטן בקרב המין האנושי מכלה הרבה יותר
על חלקו באוצרות האדמה. חייבים אנו לדאוג להמשך קיומם של
אוויר טהור, מים נקיים, ואדמה טובה, שישאו פרי בלתי מזוהם
לדורות הבאים. כהורים יהודים טובים, שיודעים תמיד לדאוג
לעתידם ולהכין את צרכיהם של ילדינו, אסור לנו הרשות לעצמנו
לכלות את ירושתם של הדורות העתידים לבוא אחרינו. למותר
למנות כאן את התחומים המרובים שבהם יכולים אנו לפעול כדי
לסייע לעולם להתקיים. איש-איש ממנו חייב למצוא לו אמצעים
...משמעותיים שעל-ידיהם יטול חלק בדאגות כאלו

,עוד סדרה של מצוות, הנובעות מן ההתייחסות לסיפור הבריאה
היא של אותן הנכללות במונח "צער בעלי חיים". לפי סיפור
הבריאה שלנו, האדם נברא בו ביום שנבראו בו חיות הארץ. אף
זה בא להשמיע לנו, שאין אנו נבדלים מעולם בעלי החיים מכפי
שעשויים אנו לחשוב מתוך היבטים אחרים באותו סיפור. סיפור
הבריאה אף נותן לנו שלטון על עולם בעלי החיים, אבל רק
במעמד של משנה למלך אצל הקדוש ברוך הוא, שחייב ליתן
דין וחשבון לפני המלך. תפקיד זה תובע ממנו רגישות לסבלם
.של היצורים החיים זולתנו, שלא לגרום להם כאב ללא צורך
החיוב לשמור את כדור הארץ משמעו גם שימור הריבוי הגדול
.והמופלא של המינים, שבהם האחד מגלה את עצמו
(70-72 'עמ)