הנר והשמן
נר השמן - מאור עתיק
 הנר - ביטויים וצירופי לשון  הזית במסורת ובמנהג  השמן - ביטויים וצירופי לשון  |
 |
נר השמן - מאור עתיק
זה כעשרת אלפי שנים, מאז החלו לסגת הקרחונים צפונה, לא הישתנה
כמעט האקלים על פני כדור הארץ. בתנאי אקלים דומים לאלה של
ימינו התחילו עמים ושבטים שונים להתיישב על פני היבשות והאיים
מירכתי הצפון ועד לקו-המשווה. היו איזורים רבים, בעלי אקלים ממוזג
או טרופי, בהם מצא האדם שפע רב של יערות. במקומות אלה שימשו
העצים ומוצריהם השונים (כגון שרף) כחומר הסקה ותאורה. המדורה
,והלפיד מוצאם מאיזורים אלה, כדי להתקין לפיד טוב תרו אחרי עצים
אשר להבתם היתה בהירה, או טבלו ענפים בשרף או בשמן, כדי להאריך
את זמן בעירתם. כך שימש הלפיד כדוגמה ראשונה ליצירת נר החלב
.והשעווה
אך היו איזורים, שבהם נעלמו היערות העבותים, או שלא גדלו בהם
עצים בכלל (איזורי הצפון הקרים). במקומות אלה נאלץ האדם לחפש
חומרים אחרים להסקה ולמאור: שמן חיות ודגים, זפת ועוד. בסביבות
שלנו, בארצות המזרח הקדום, בא לעזרת האדם, בחיפושיו אחרי חומר
מתאים לתאורה, תושב ואזרח ותיק - עץ הזית. שמן הזית הזך, אשר
הופק מאז ימי-קדם, שימש בארצות המזרח לא רק כמזון חשוב, אלא
.גם להזנת נרות-חרס, שאורם הצנוע האיר את משכנות האדם בערבים
הזית, מקור לא-אכזב של השמן, נמצא בארצות אלו כעץ-בר, וכבר
בתקופה הכנענית הקדומה (לפני 5000 שנה) טיפל בו האדם, נטע אותו
בכרמים והשביח את פירותיו כדי להפיק מהם כמות גדולה יותר של
.הנוזל היקר
נרות השמן הראשונים מופיעים בארצנו לפני 4000 שנה. במשך זמן
קצר נפוצו כלי חרס פשוטים אלה על פני כל ארץ-ישראל. הארכיאולוגים
מצאו נרות רבים בכל תילי ארצנו. מוצאם מהתקופה הכנענית התיכונה
החל מהמאה ה - 19 לפני הספירה) והם מספרים על חיי יום-יום של)
.דורות רבים
את נרות-השמן הכינו קדרים ב"בית-היוצר". כחומר גלם שימש - כמו
בתעשיית הכדים - הטין. הוא עורבב במים ונלוש עד שהפך לחומר
גמיש, פלאסטי וקל לעיצוב צורות. את הנרות הקדומים הכינו על
אובניים בצורת קעריות פתוחות. בתקופה מאוחרת יותר השתמשו
ב"תבניות" העשויות משני חלקים: לחצו את החומר הרטוב לתוך
התבניות ואחרי שהחלקים התייבשו, הדביקו את התחתית עם המיכסה
לגוש אחד. החל מהתקופה הרומית המאוחרת מופיעים גם נרות
.העשויים ממתכת
הנר - ביטויים וצירופי לשון
נר מצווה (על-פי משלי ה כנ: "כי נר מצוה ותורה אור"), כנוי לנר -
שמדליקים בערב שבת או בערב חג: "פניה מאירים כנר מצוה בין
.(הערבים" (הזז, יעיש
נר-שבת, נר שהאשה מדליקה בערב שבת עם חשכה: "כדימעת אם -
(חשאית על נר-שבת" (ביאליק, הולכת
נר-תמיד, א. אש שהיתה דולקת תמיד במנורת-הזהב שבמשכן -
ובבית-המקדש: "ויקחו אליך שמן-זית זך כתית למאור להעלות נר
.(תמיד" (שמות כז כ
ב. כנוי לנר שמדליקים בבית-הכנסת לפני ארון-הקודש בשעת
.התפילה
ג. נר או לפיד שהותקן באופן שידלוק יומם ולילה ליד מצבת
.זיכרון
.(נר לרגלו. א. מאור ללכת לאורו: "נר-לרגלי דברך" (תהילים קיט -
ב. (בהשאלה) יסוד, עיקרון שלפיו אדם נוהג וממנו לא יסור
.("צדק ירדוף והאמת תהיה נר לרגלו" (אחד העם
("ומושיבים עד דכא אותו...אשר האמת נר לרגלו" (ברנר
,נרו יאיר (בראשי-תיבות: נ"י) דבור של כבוד וברכה לאדם חי -
שמוסיפים לאחר הזכרת שמו: "הלא הוא החתן המופלג, והנעלה כמר
(שפטיה נרו יאיר" (עגנון, כלה
.בית הנר (כלים ה ג') פמוט לשים בו נר -
דעך נרו (בהשאלה) א. באה עליו צרה: "מקלל אביו ואמו ידעך נרו -
(.באישון חושך" (משלי כ ס
(.ב. גסס, גווע: "אחרי הפסח התחיל נרו לידעוך באמת" (י. ד. ברקוביץ
.העלה נר (שמות כז כ) הדליק נר -
חיפש בנרות (בהשאלה) חיפש בהקפדה יתרה, השתדל והתאמץ -
.(למצא דבר-מה: "בעת ההיא אחפש את-ירושלים בנרות" (צפניה א יב
.("שהיו מחפשים אותו בנרות אתמול כל היום וכל הלילה" (מנדלי מו"ס
נר לאחד - נר למאה (שבת קכב.) א. האור היוצא מן הנר יכול להאיר -
.באותו זמן לאחד או לרבים - בלא שיגרע על-ידי-כך אורו ממנו
. ב. משל למי שמהנה ומזכה בתורתו את הרבים
כאדם המדליק נר מנר (במדבר רבה יג). משל למי שעושה טובה לאחרים -
. והוא אינו מפסיד כלום, זה נהנה וזה לא חסר
הזית במסורת ובמנהג
.מענפי-זית היו קולעים זרים לראש נערות ונערים בימי חג ובימי נישואין
כך גם בספר החיצוני יהודית (ט"ו) בתיאור חגיגת הניצחון: "... ותיקח
ענפים בידיה ותתן לנשים אשר איתה. ותעשינה להן עטרות עלי-זית
..."היא והן, ותצא במחול
בענפי-זית עטרו קרנו של הפר (סמל הפוריות) שהלך בראש התהלוכה
.של עלי-הרגל בהבאת הביכורים
בכל שמחותיו יזכור יהודי את האבלות על ירושלים. יש שנהגו לשים
אפר על ראש-החתן, ויש שנהגו לשים על ראש-הכלה עטרה עשוייה
..."מעלי-זית שטעמם מר - "להעירנו על מרירות לב ירושלים
במיתולוגיה היוונית הענישו האתונאים כל מי שפגע בעצי-זית שהיו
.בשבילם סמל השלום, החופש, הצניעות והתקווה
האתונאים בבואם לשאול את פי הנביאה בעיר דלפי, החזיקו בידיהם
...ענף-זית, כי כך יכלו לצפות לתשובה הרצוייה
השמן - ביטויים וצירופי לשון
.שמן זית זך - שמן טהור ומובחר שהוכן מזיתים
בהשאלה: כינוי לאדם מיוחס
"ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך - שמן זית זך - כתית למאור
.(ולהעלות נר תמיד" (שמות כ"ז, 20
משתה שמנים - סעודה שמנה. "ועשה ה' צבאות לכל העמים בהר הזה
.(משתה שמנים" (ישעיהו, כ"ה 6
.(חלק משמן - דבר חלקלק ביותר. "חלק משמן חכה" (משלי, ה' 3
מסלתה ומשמנה - החלק הטוב ביותר. בהשאלה: האנשים הנבחרים
בחברה. "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה
.(ומשמנה" (ויקרא, ב 2
בא כשמן בעצמותיו - הדבר נעם לו מאד. "ותבא כמים בקרבו וכשמן
.(בעצמותיו" (תהלים, קט 18
טובל בשמן רגלו - חי ברווחה ובשפע. "ברוך מבנים אשר, יהי רצוי
.(אחיו וטובל בשמן רגלו" (דברים, לג 24
טוב שם משמן טוב - המעשים הטובים מקנים לאדם כבוד יותר מהידור
.(חיצוני. "טוב שם משמן טוב" (קהלת ז' 1
.הוסיף שמן למדורה - בהשאלה: הגדיל את הכעס והרוגז
זה כעשרת אלפי שנים, מאז החלו לסגת הקרחונים צפונה, לא הישתנה
כמעט האקלים על פני כדור הארץ. בתנאי אקלים דומים לאלה של
ימינו התחילו עמים ושבטים שונים להתיישב על פני היבשות והאיים
מירכתי הצפון ועד לקו-המשווה. היו איזורים רבים, בעלי אקלים ממוזג
או טרופי, בהם מצא האדם שפע רב של יערות. במקומות אלה שימשו
העצים ומוצריהם השונים (כגון שרף) כחומר הסקה ותאורה. המדורה
,והלפיד מוצאם מאיזורים אלה, כדי להתקין לפיד טוב תרו אחרי עצים
אשר להבתם היתה בהירה, או טבלו ענפים בשרף או בשמן, כדי להאריך
את זמן בעירתם. כך שימש הלפיד כדוגמה ראשונה ליצירת נר החלב
.והשעווה
אך היו איזורים, שבהם נעלמו היערות העבותים, או שלא גדלו בהם
עצים בכלל (איזורי הצפון הקרים). במקומות אלה נאלץ האדם לחפש
חומרים אחרים להסקה ולמאור: שמן חיות ודגים, זפת ועוד. בסביבות
שלנו, בארצות המזרח הקדום, בא לעזרת האדם, בחיפושיו אחרי חומר
מתאים לתאורה, תושב ואזרח ותיק - עץ הזית. שמן הזית הזך, אשר
הופק מאז ימי-קדם, שימש בארצות המזרח לא רק כמזון חשוב, אלא
.גם להזנת נרות-חרס, שאורם הצנוע האיר את משכנות האדם בערבים
הזית, מקור לא-אכזב של השמן, נמצא בארצות אלו כעץ-בר, וכבר
בתקופה הכנענית הקדומה (לפני 5000 שנה) טיפל בו האדם, נטע אותו
בכרמים והשביח את פירותיו כדי להפיק מהם כמות גדולה יותר של
.הנוזל היקר
נרות השמן הראשונים מופיעים בארצנו לפני 4000 שנה. במשך זמן
קצר נפוצו כלי חרס פשוטים אלה על פני כל ארץ-ישראל. הארכיאולוגים
מצאו נרות רבים בכל תילי ארצנו. מוצאם מהתקופה הכנענית התיכונה
החל מהמאה ה - 19 לפני הספירה) והם מספרים על חיי יום-יום של)
.דורות רבים
את נרות-השמן הכינו קדרים ב"בית-היוצר". כחומר גלם שימש - כמו
בתעשיית הכדים - הטין. הוא עורבב במים ונלוש עד שהפך לחומר
גמיש, פלאסטי וקל לעיצוב צורות. את הנרות הקדומים הכינו על
אובניים בצורת קעריות פתוחות. בתקופה מאוחרת יותר השתמשו
ב"תבניות" העשויות משני חלקים: לחצו את החומר הרטוב לתוך
התבניות ואחרי שהחלקים התייבשו, הדביקו את התחתית עם המיכסה
לגוש אחד. החל מהתקופה הרומית המאוחרת מופיעים גם נרות
.העשויים ממתכת
הנר - ביטויים וצירופי לשון
נר מצווה (על-פי משלי ה כנ: "כי נר מצוה ותורה אור"), כנוי לנר -
שמדליקים בערב שבת או בערב חג: "פניה מאירים כנר מצוה בין
.(הערבים" (הזז, יעיש
נר-שבת, נר שהאשה מדליקה בערב שבת עם חשכה: "כדימעת אם -
(חשאית על נר-שבת" (ביאליק, הולכת
נר-תמיד, א. אש שהיתה דולקת תמיד במנורת-הזהב שבמשכן -
ובבית-המקדש: "ויקחו אליך שמן-זית זך כתית למאור להעלות נר
.(תמיד" (שמות כז כ
ב. כנוי לנר שמדליקים בבית-הכנסת לפני ארון-הקודש בשעת
.התפילה
ג. נר או לפיד שהותקן באופן שידלוק יומם ולילה ליד מצבת
.זיכרון
.(נר לרגלו. א. מאור ללכת לאורו: "נר-לרגלי דברך" (תהילים קיט -
ב. (בהשאלה) יסוד, עיקרון שלפיו אדם נוהג וממנו לא יסור
.("צדק ירדוף והאמת תהיה נר לרגלו" (אחד העם
("ומושיבים עד דכא אותו...אשר האמת נר לרגלו" (ברנר
,נרו יאיר (בראשי-תיבות: נ"י) דבור של כבוד וברכה לאדם חי -
שמוסיפים לאחר הזכרת שמו: "הלא הוא החתן המופלג, והנעלה כמר
(שפטיה נרו יאיר" (עגנון, כלה
.בית הנר (כלים ה ג') פמוט לשים בו נר -
דעך נרו (בהשאלה) א. באה עליו צרה: "מקלל אביו ואמו ידעך נרו -
(.באישון חושך" (משלי כ ס
(.ב. גסס, גווע: "אחרי הפסח התחיל נרו לידעוך באמת" (י. ד. ברקוביץ
.העלה נר (שמות כז כ) הדליק נר -
חיפש בנרות (בהשאלה) חיפש בהקפדה יתרה, השתדל והתאמץ -
.(למצא דבר-מה: "בעת ההיא אחפש את-ירושלים בנרות" (צפניה א יב
.("שהיו מחפשים אותו בנרות אתמול כל היום וכל הלילה" (מנדלי מו"ס
נר לאחד - נר למאה (שבת קכב.) א. האור היוצא מן הנר יכול להאיר -
.באותו זמן לאחד או לרבים - בלא שיגרע על-ידי-כך אורו ממנו
. ב. משל למי שמהנה ומזכה בתורתו את הרבים
כאדם המדליק נר מנר (במדבר רבה יג). משל למי שעושה טובה לאחרים -
. והוא אינו מפסיד כלום, זה נהנה וזה לא חסר
הזית במסורת ובמנהג
.מענפי-זית היו קולעים זרים לראש נערות ונערים בימי חג ובימי נישואין
כך גם בספר החיצוני יהודית (ט"ו) בתיאור חגיגת הניצחון: "... ותיקח
ענפים בידיה ותתן לנשים אשר איתה. ותעשינה להן עטרות עלי-זית
..."היא והן, ותצא במחול
בענפי-זית עטרו קרנו של הפר (סמל הפוריות) שהלך בראש התהלוכה
.של עלי-הרגל בהבאת הביכורים
בכל שמחותיו יזכור יהודי את האבלות על ירושלים. יש שנהגו לשים
אפר על ראש-החתן, ויש שנהגו לשים על ראש-הכלה עטרה עשוייה
..."מעלי-זית שטעמם מר - "להעירנו על מרירות לב ירושלים
במיתולוגיה היוונית הענישו האתונאים כל מי שפגע בעצי-זית שהיו
.בשבילם סמל השלום, החופש, הצניעות והתקווה
האתונאים בבואם לשאול את פי הנביאה בעיר דלפי, החזיקו בידיהם
...ענף-זית, כי כך יכלו לצפות לתשובה הרצוייה
השמן - ביטויים וצירופי לשון
.שמן זית זך - שמן טהור ומובחר שהוכן מזיתים
בהשאלה: כינוי לאדם מיוחס
"ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך - שמן זית זך - כתית למאור
.(ולהעלות נר תמיד" (שמות כ"ז, 20
משתה שמנים - סעודה שמנה. "ועשה ה' צבאות לכל העמים בהר הזה
.(משתה שמנים" (ישעיהו, כ"ה 6
.(חלק משמן - דבר חלקלק ביותר. "חלק משמן חכה" (משלי, ה' 3
מסלתה ומשמנה - החלק הטוב ביותר. בהשאלה: האנשים הנבחרים
בחברה. "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה
.(ומשמנה" (ויקרא, ב 2
בא כשמן בעצמותיו - הדבר נעם לו מאד. "ותבא כמים בקרבו וכשמן
.(בעצמותיו" (תהלים, קט 18
טובל בשמן רגלו - חי ברווחה ובשפע. "ברוך מבנים אשר, יהי רצוי
.(אחיו וטובל בשמן רגלו" (דברים, לג 24
טוב שם משמן טוב - המעשים הטובים מקנים לאדם כבוד יותר מהידור
.(חיצוני. "טוב שם משמן טוב" (קהלת ז' 1
.הוסיף שמן למדורה - בהשאלה: הגדיל את הכעס והרוגז