במסורת חכמינו
"מן המועט הנאמר על היום אנו למדים שהוא אסור ב"מלאכת עבודה
התקיים בו "מקרא קודש" - קריאה והכרזה על קדושת היום - והוא צויין
,"בקרבן מיוחד. כן נאמר בו שהוא "זכרון תרועה" או "יום תרועה
.כתרועת מלך לכבוד האל העולה על כיסאו לשפוט הארץ בצדק ובמשפט
:אין הכתוב מפרש במה הריעו, אך חז"ל למדו מן האמור בפרשת היובל
("והעברת שופר תרועה בחודש השביעי" (ויקרא כה, ט
"מה שם התרועה בשופר - אף כאן התרועה בשופר"
.והנהיגו תקיעה ותרועה בשופר בראש השנה
לפי מסורת חז"ל, ראש השנה הוא יום הדין והוא פותח את עשרת
:ימי התשובה המסתיימים ביום הכיפורים
"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פרות
האילן, בחג (= בסוכות) נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה
..."וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים
.(מסכת ראש השנה)
,בתשרי נברא העולם
,בתשרי נולדו האבות
,בתשרי מתו אבות
,בראש השנה נפקדו שרה, רחל וחנה
,בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים
.בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים
.(מסכת ראש השנה י', יא)
חזרה
השופר בא לעורר ולהזכיר
,בזמן תקיעת השופר יבדוק האדם את מעשיו, יבדוק את חייו
.ויחשוב היאך לשפר את מעשיו
,תקיעת השופר נשמעת כאשר האדם נמצא בציבור גדול של אנשים
.אך ההתבוננות היא תוכו-פנימה
.(תקעו בחודש שופר". (תהילים פא, ד"
,"בחודש - חדשו מעשיכם
"שופר - שפרו מעשיכם
.(ויקרא רבה כט, ה)
"עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם
.(וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם". (רמבם, הלכות תשובה פרק ג הלכה ד
חזרה
ויהי בתקוע השופר
בראש חודש אלול
.פעם אחת בראש חודש אלול עמד הרב הצדיק ר' יצחק מברדיצ'ב בחלון
?"עבר גוי אחד, מתקן נעלים, ושאל אותו: "וכי אין לך לתקן כלום
:מיד ישב אותו צדיק על הקרקע ובכה בכייה גדולה ואמר
.אוי לי ואוי לנפשי שיום הדין בא ועוד לא תיקנתי את עצמי
