לגלישה באתר בעזרת גרסת טקסט
|
|
השופר ותפקידיו
השופר ועיצובו
השעון והשופר/ הרב משה אביגדור עמיאל
שופר והתעוררות
השופר ועיצובו
השעון והשופר/ הרב משה אביגדור עמיאל
שופר והתעוררות
השופר ותפקידיו
:לשופר במקרא היו שימושים שונים
שופר של מלחמה
השופר שימש לכלי אזעקה לכנס את המגינים או לצאת להתקפה כדוגמת
גדעון /שופטים ז:כ / "ויתקעו שלוש-מאות השופרות, וישם ה' את חרב איש
ברעהו ובכל המחנה". דווקא בגלל זה הוא גם שופר של תשובה, המהדהד
/ומחריד, כאילו להכריז - "שפרו מעשיכם", כמו אצל הנביא עמוס /ג: ו
."אשר יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"
שופר של ניגון
זה שופר של כל ימות השנה כדי לענג בו את הבריות, ובו היו ממליכים את המלך
ביום הכתרתו. השופר של הזמר והנעימה הוא השופר של ספר תהילים. כמו במזמור
,מ"ז, שאומרים שבע פעמים לפני התקיעות של ראש השנה: "עלה אלוהים בתרועה
."ה' בקול שופר. זמרו אלוהים זמרו: זמרו למלכנו, זמרו
שופר של התגלות
במעמד הר סיני, שיחק השופר תפקיד מרכזי בחזיון האור קולי של כל
הזמנים: /שמות י"ט/ "ויהי ביום השלישי היות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד
על ההר וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה... ויהי קול השופר הולך
."וחזק מאד, משה ידבר והאלוהים יעננו בקול
שופר של חרות
השופר של שחרור העבדים והקרקעות ביובל ובשמיטה, עליו נאמר /ויקרא כ"ה/ "והעברת
שופר תרועה... וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". הוא השופר המבשר נחמות
וישועות, השלום והשלווה בעולם. הדרור והחרות, השחרור והשוויון. הוא הוא השופר
.העתיד לקבץ נדחי גלויותנו, ולהביא שלום לעולם
חזרה
השופר ועיצובו
.ראשיתו של השופר-בקרן של אייל
- על ידי חימום המים רותחים מביאים את הקרן לידי ריכוך וגמישות, דבר המאפשר לקלף
להפשיט" מעליה את הקליפה החיצונית הגסה, עד שיורדים לקליפה העדינה שלמטה. כמו כן"
:במצב זה של התרככות ניתן לעצב את הקרן בכל צורה רצויה בהתאם למקובל בעדות השונות
:ביהדות המזרח נהוג
..."השופר הכפוף, סמל לתפילת היהודי בענווה, כדי "לכופף לבנו לפני אבינו שבשמיים
:בעדת התימנים נהוג
.השופר הארוך והמסולסל, ויש שאף מקשטים אותו ומשבצים אבני-חן
: גם בנוגע לקולו של השופר יש העדפות שונות אצל העדות
. בעדה התימנית אוהבים את קולו כהה ועמום, כאילו הוא עונה מן המדבר
.בעדה האשכנזית מעדיפים קול "בכייני", דק וגבוה
בעדה הספרדית אוהבים קול חגיגי, כאילו הוא מבשר ניצחון והצלחה
.או קבלת התפילה בשמיים
חזרה
השעון והשופר/ הרב משה אביגדור עמיאל
יש שעון פשוט המורה על השעות, ויש שעון מעורר שמלבד התפקיד של כל
שעון יש לו עוד תפקיד אחד: לעורר את הישנים ולהקיץ את הנרדמים. הראשון
פועל את פעולתו רק באמצעות חוש הראייה, והשני - גם על ידי חוש הראייה וגם
.על ידי חוש השמיעה
ראש השנה הוא מעין השעון המעורר. הוא לא רק מורה את השנים, כמו שעון את
השעות, הוא גם מקיץ, על ידי חוש השמיעה של קול השופר הקורא: "עורר ישנים
."משנתם והקיצו נרדמים מתרדמתכם
חזרה
שופר והתעוררות
מדרש פסיקתא דרב כהנא
אף על פי שתקיעת השופר בראש השנה גזירת הכתוב - רמז יש בו כלומר: עורו
ישנים משנתם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו
בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר
לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל
.אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה
,עתידים בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בראש-השנה
אלא אם מבקשים שאחפש להם זכות ואזכור להם עקדת יצחק
.יהיו תוקעים לפני בשופר של אייל זה
כל אותו יום היה אברהם רואה את האייל נאחז באילן זה ונתר
ןיוצא נאחז בחורש זה ונתר ויוצא נאחז בסבך זה ונתר ויוצא. אמר
לו הקב"ה: אברהם כך עתידים בניך נאחזים בעוונות ומסתככים
-במלכויות מבבל למדי, ממדי ליון, ומיון לאדום. אמר לפניו: ריבון
.העולמים, יהיה כן לעולם? אמר לו: וסופם להיגאל בקרניו של אייל זה
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור"
/והנדחים מארץ מצרים. והשתחוו לה בהר הקודש ירושלים." /ישעיהו כ"ז
חזרה
:לשופר במקרא היו שימושים שונים
שופר של מלחמה
השופר שימש לכלי אזעקה לכנס את המגינים או לצאת להתקפה כדוגמת
גדעון /שופטים ז:כ / "ויתקעו שלוש-מאות השופרות, וישם ה' את חרב איש
ברעהו ובכל המחנה". דווקא בגלל זה הוא גם שופר של תשובה, המהדהד
/ומחריד, כאילו להכריז - "שפרו מעשיכם", כמו אצל הנביא עמוס /ג: ו
."אשר יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"
שופר של ניגון
זה שופר של כל ימות השנה כדי לענג בו את הבריות, ובו היו ממליכים את המלך
ביום הכתרתו. השופר של הזמר והנעימה הוא השופר של ספר תהילים. כמו במזמור
,מ"ז, שאומרים שבע פעמים לפני התקיעות של ראש השנה: "עלה אלוהים בתרועה
."ה' בקול שופר. זמרו אלוהים זמרו: זמרו למלכנו, זמרו
שופר של התגלות
במעמד הר סיני, שיחק השופר תפקיד מרכזי בחזיון האור קולי של כל
הזמנים: /שמות י"ט/ "ויהי ביום השלישי היות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד
על ההר וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה... ויהי קול השופר הולך
."וחזק מאד, משה ידבר והאלוהים יעננו בקול
שופר של חרות
השופר של שחרור העבדים והקרקעות ביובל ובשמיטה, עליו נאמר /ויקרא כ"ה/ "והעברת
שופר תרועה... וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". הוא השופר המבשר נחמות
וישועות, השלום והשלווה בעולם. הדרור והחרות, השחרור והשוויון. הוא הוא השופר
.העתיד לקבץ נדחי גלויותנו, ולהביא שלום לעולם
חזרה
השופר ועיצובו
.ראשיתו של השופר-בקרן של אייל
- על ידי חימום המים רותחים מביאים את הקרן לידי ריכוך וגמישות, דבר המאפשר לקלף
להפשיט" מעליה את הקליפה החיצונית הגסה, עד שיורדים לקליפה העדינה שלמטה. כמו כן"
:במצב זה של התרככות ניתן לעצב את הקרן בכל צורה רצויה בהתאם למקובל בעדות השונות
:ביהדות המזרח נהוג
..."השופר הכפוף, סמל לתפילת היהודי בענווה, כדי "לכופף לבנו לפני אבינו שבשמיים
:בעדת התימנים נהוג
.השופר הארוך והמסולסל, ויש שאף מקשטים אותו ומשבצים אבני-חן
: גם בנוגע לקולו של השופר יש העדפות שונות אצל העדות
. בעדה התימנית אוהבים את קולו כהה ועמום, כאילו הוא עונה מן המדבר
.בעדה האשכנזית מעדיפים קול "בכייני", דק וגבוה
בעדה הספרדית אוהבים קול חגיגי, כאילו הוא מבשר ניצחון והצלחה
.או קבלת התפילה בשמיים
חזרה
השעון והשופר/ הרב משה אביגדור עמיאל
יש שעון פשוט המורה על השעות, ויש שעון מעורר שמלבד התפקיד של כל
שעון יש לו עוד תפקיד אחד: לעורר את הישנים ולהקיץ את הנרדמים. הראשון
פועל את פעולתו רק באמצעות חוש הראייה, והשני - גם על ידי חוש הראייה וגם
.על ידי חוש השמיעה
ראש השנה הוא מעין השעון המעורר. הוא לא רק מורה את השנים, כמו שעון את
השעות, הוא גם מקיץ, על ידי חוש השמיעה של קול השופר הקורא: "עורר ישנים
."משנתם והקיצו נרדמים מתרדמתכם
חזרה
שופר והתעוררות
מדרש פסיקתא דרב כהנא
אף על פי שתקיעת השופר בראש השנה גזירת הכתוב - רמז יש בו כלומר: עורו
ישנים משנתם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו
בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר
לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל
.אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה
,עתידים בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בראש-השנה
אלא אם מבקשים שאחפש להם זכות ואזכור להם עקדת יצחק
.יהיו תוקעים לפני בשופר של אייל זה
כל אותו יום היה אברהם רואה את האייל נאחז באילן זה ונתר
ןיוצא נאחז בחורש זה ונתר ויוצא נאחז בסבך זה ונתר ויוצא. אמר
לו הקב"ה: אברהם כך עתידים בניך נאחזים בעוונות ומסתככים
-במלכויות מבבל למדי, ממדי ליון, ומיון לאדום. אמר לפניו: ריבון
.העולמים, יהיה כן לעולם? אמר לו: וסופם להיגאל בקרניו של אייל זה
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור"
/והנדחים מארץ מצרים. והשתחוו לה בהר הקודש ירושלים." /ישעיהו כ"ז
חזרה