לגלישה באתר בעזרת גרסת טקסט
התפילין של הקב"ה
נודע לרבים איך הרב הקדוש מבארדיטשוב פעם אחת במליצותיו הטובות בעד אחינו בני ישראל, כדרכו בקודש, אמר בזו הלשון: "ריבונו של עולם, מוכרח אתה למחול עוונותיהם של ישראל. ואם תשא חטאתם - הרי טוב. ואם לאו, חס וחלילה, - אגלה הסוד שאתה הולך, כביכול, בתפילין פסולים, חס וחלילה. דאיתה בגמרה: "מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין: שנאמר: 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו'' ובתפילין דמריה עלמא מה כתיב בהו? 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' ואם לא תמחול עוונותיהם, חס וחלילה, לא יהיו נקראים 'גוי אחד', ואם כן, כביכול מניח תפילין שאינם כשרים".ם
בערב יום הכיפורים - הרב לוי יצחק
בערב יום הכיפורים היה דרכו של הרב לוי יצחק לילך לבית הכנסת בפישוט ידים ורגלים. וכך היה אומר: "נתת לנו יום העשור לתענית ולכפרה, ונתת לנו יום התשיעי לאכילה ולשתיה ולשמוח. ראה עמך ישראל כולם כאחד הם נמצאים בבית הכנסת, לא נפקד מהם איש. אין אחד מהם שיכור, נרדם מיינו. ואין אחד מהם שוכב בביתו מחמת רוב מאכלו. כולם עומדים יחפים וכו'. האם יש עוד אומה אחרת בדומה לזו"? והרבה ללמד זכות על ישראל. ם
כתפילתו של תינוק
פעם אחת היה לן במלון עלי דרך, מבלי הכירו אדם כי הוא הרב מבארדיטשוב. ושם לנו הרבה סוחרים שנסעו על איזה יריד. ובבוקר אור רצו להתפלל. ולא היה שם במלון רק זוג תפילין אחד. ולבש כל אחד התפילין להתפלל במהירות. וחטף אחד מחברו וחברו מחברו בחופזם ליריד. ואחרי סיומם קרא הרבי מבארדיטשוב לשני צעירים ואמר: "במחילה מכם, גשו הנה. ברצוני לשאול אתכם דבר", ויהי בגשתם אליו ורצו לשמוע מה בפיו, והוא אמר אליהם: "מא, מא, מא, וואר, וואר, וואר" וכיוצא. והמה צעקו אליו לאמור להם מה בפיו. והוא באחד כלשונות האלה, עד אשר צעקו לו בחושבם כי הוא איש משוגע.ם
אז אמר להם: "אי אתם מבינים הלשון הזה? הלא כשפה הזאת וכלשון הזה אמרתם כל התפילה לפני הבורא כל עולמים, ברוך הוא, בלי חיתוך אותיות כלל!" והשיבו לו הצעירים: "הראיתם ילד המונח בעריסתו, ואין לו עוד חיתוך הדיבור עם האותיות, רק עושה קול הברה עם הפה: 'מא, בא', וכיוצא. ואם יגשו אל הילד כל החכמים ונבונים לא ידעו מה הוא מבקש, רק כשאביו, או אמו, יגשו אליו המה ידעו ויבינו על מה ירמזון תנועותיו, שמבקש מים, או חלב, וכדומה. והנה אנחנו בנים ם
לקדוש ברוך הוא, והוא אבינו מבין כל רמיזותינו, אף רק בקול הברה שלנו כנ"ל!"ם
הרב מבארדיטשוב התחיל לרקוד ולשמוח בהמלצה הטובה הזאת, והגיד כדברים האלה בימים נוראים שאחרי זה, בעת טענותיו עבור כלל ישראל: ם
רבי גרשון הניך מרדזין
אדם קם בבוקר ומיד הוא כועס,ם
אלא שמבקש הוא עילה,ם
על מי להשליך את כעסו וזעמו. ם
רבי נחמן מברסלבם
רבים סבורים ם
שהעולם מחכים והולך.ם
והאמת אינה כך.ם
הדורות הקודמים היו חכמים יותרם
וגילו את עיקר החוכמה.ם
אך מאחר שהם הכינו את יסודות החוכמה,ם
נמצאים הדורות האחרונים חכמים יותרם
שהאחרונים באים אל המוכן.ם
אבל לעולםם
גדול המכין ממי שבא אל המוכן.ם
למענך, אם לא למעננו
טען פעם רבי יחזקאל מקוזמיר לפני ריבונו של עולם: "אמת הדבר, שאנחנו בעלי חובות גדולים, שאנחנו חייבים לך הרבה, הרבה מאד, אבל הרי דרך העולם הוא, בשעה שרואה סוחר, כי לקוח שלו מצבו רע והוא קרוב לפשיטת רגל, אינו מניח לו ליפול, אלא הוא תומך בו, שיוכל שוב לעמוד על רגליו ואז יוכל לפרוע מה שהוא חייב... מבקשים, איפוא, אנחנו ממך, ריבונו של עולם: 'כתבנו בספר החיים', תן לנו באשראי מעט חיים חדשים, ולעשות זאת צריך אתה גם כן למענך, 'למענך אלוקים חיים' - כדי שנוכל באופן זה לפרוע לך את חובותינו הישנים..."ם
מבשרי חזיתי
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אומר: "כשראיתי כי אין בני עירי נשמעים לי, התחלתי לפשפש במעשי. שבתי וראיתי שאף בני ביתי אינם מכבדים אותי. הוספתי וחקרתי והשם יתברך האיר את עיני להבין, כי בי תלוי החטא, מאחר שאני בעצמי איני מתנהג כשורה. ם
השתדלתי לתקן את עצמי. כיוון שראו בני ביתי כך, התחילו מצייתים לי וממילא גם אנשי עירי חזרו בהם ממריים ולא היו מסרבים עוד לקבל את דעתי.ם
האזינו
מעשה ברבי ישראל ממודז'יץ, שיצא במרכבתו ליער וחסידיו עמו. שמע קול רועה מזמר. ציווה לעגלון לעצור ועשה אזניו כאפרכסת להאזין לזימרתו של הרועה עד תומה.ם
ראה חסידיו שהם תוהים ותמהים ואמר להם: "אדם מזמר - מתוודה הוא. ווידויו של אדם, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ראוי להשמע..."ם
נודע לרבים איך הרב הקדוש מבארדיטשוב פעם אחת במליצותיו הטובות בעד אחינו בני ישראל, כדרכו בקודש, אמר בזו הלשון: "ריבונו של עולם, מוכרח אתה למחול עוונותיהם של ישראל. ואם תשא חטאתם - הרי טוב. ואם לאו, חס וחלילה, - אגלה הסוד שאתה הולך, כביכול, בתפילין פסולים, חס וחלילה. דאיתה בגמרה: "מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין: שנאמר: 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו'' ובתפילין דמריה עלמא מה כתיב בהו? 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' ואם לא תמחול עוונותיהם, חס וחלילה, לא יהיו נקראים 'גוי אחד', ואם כן, כביכול מניח תפילין שאינם כשרים".ם
בערב יום הכיפורים - הרב לוי יצחק
בערב יום הכיפורים היה דרכו של הרב לוי יצחק לילך לבית הכנסת בפישוט ידים ורגלים. וכך היה אומר: "נתת לנו יום העשור לתענית ולכפרה, ונתת לנו יום התשיעי לאכילה ולשתיה ולשמוח. ראה עמך ישראל כולם כאחד הם נמצאים בבית הכנסת, לא נפקד מהם איש. אין אחד מהם שיכור, נרדם מיינו. ואין אחד מהם שוכב בביתו מחמת רוב מאכלו. כולם עומדים יחפים וכו'. האם יש עוד אומה אחרת בדומה לזו"? והרבה ללמד זכות על ישראל. ם
כתפילתו של תינוקפעם אחת היה לן במלון עלי דרך, מבלי הכירו אדם כי הוא הרב מבארדיטשוב. ושם לנו הרבה סוחרים שנסעו על איזה יריד. ובבוקר אור רצו להתפלל. ולא היה שם במלון רק זוג תפילין אחד. ולבש כל אחד התפילין להתפלל במהירות. וחטף אחד מחברו וחברו מחברו בחופזם ליריד. ואחרי סיומם קרא הרבי מבארדיטשוב לשני צעירים ואמר: "במחילה מכם, גשו הנה. ברצוני לשאול אתכם דבר", ויהי בגשתם אליו ורצו לשמוע מה בפיו, והוא אמר אליהם: "מא, מא, מא, וואר, וואר, וואר" וכיוצא. והמה צעקו אליו לאמור להם מה בפיו. והוא באחד כלשונות האלה, עד אשר צעקו לו בחושבם כי הוא איש משוגע.ם
אז אמר להם: "אי אתם מבינים הלשון הזה? הלא כשפה הזאת וכלשון הזה אמרתם כל התפילה לפני הבורא כל עולמים, ברוך הוא, בלי חיתוך אותיות כלל!" והשיבו לו הצעירים: "הראיתם ילד המונח בעריסתו, ואין לו עוד חיתוך הדיבור עם האותיות, רק עושה קול הברה עם הפה: 'מא, בא', וכיוצא. ואם יגשו אל הילד כל החכמים ונבונים לא ידעו מה הוא מבקש, רק כשאביו, או אמו, יגשו אליו המה ידעו ויבינו על מה ירמזון תנועותיו, שמבקש מים, או חלב, וכדומה. והנה אנחנו בנים ם
לקדוש ברוך הוא, והוא אבינו מבין כל רמיזותינו, אף רק בקול הברה שלנו כנ"ל!"ם
הרב מבארדיטשוב התחיל לרקוד ולשמוח בהמלצה הטובה הזאת, והגיד כדברים האלה בימים נוראים שאחרי זה, בעת טענותיו עבור כלל ישראל: ם
רבי גרשון הניך מרדזין
אדם קם בבוקר ומיד הוא כועס,ם
אלא שמבקש הוא עילה,ם
על מי להשליך את כעסו וזעמו. ם
רבי נחמן מברסלבם
רבים סבורים ם
שהעולם מחכים והולך.ם
והאמת אינה כך.ם
הדורות הקודמים היו חכמים יותרם
וגילו את עיקר החוכמה.ם
אך מאחר שהם הכינו את יסודות החוכמה,ם
נמצאים הדורות האחרונים חכמים יותרם
שהאחרונים באים אל המוכן.ם
אבל לעולםם
גדול המכין ממי שבא אל המוכן.ם
למענך, אם לא למעננו
טען פעם רבי יחזקאל מקוזמיר לפני ריבונו של עולם: "אמת הדבר, שאנחנו בעלי חובות גדולים, שאנחנו חייבים לך הרבה, הרבה מאד, אבל הרי דרך העולם הוא, בשעה שרואה סוחר, כי לקוח שלו מצבו רע והוא קרוב לפשיטת רגל, אינו מניח לו ליפול, אלא הוא תומך בו, שיוכל שוב לעמוד על רגליו ואז יוכל לפרוע מה שהוא חייב... מבקשים, איפוא, אנחנו ממך, ריבונו של עולם: 'כתבנו בספר החיים', תן לנו באשראי מעט חיים חדשים, ולעשות זאת צריך אתה גם כן למענך, 'למענך אלוקים חיים' - כדי שנוכל באופן זה לפרוע לך את חובותינו הישנים..."ם
מבשרי חזיתי
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אומר: "כשראיתי כי אין בני עירי נשמעים לי, התחלתי לפשפש במעשי. שבתי וראיתי שאף בני ביתי אינם מכבדים אותי. הוספתי וחקרתי והשם יתברך האיר את עיני להבין, כי בי תלוי החטא, מאחר שאני בעצמי איני מתנהג כשורה. ם
השתדלתי לתקן את עצמי. כיוון שראו בני ביתי כך, התחילו מצייתים לי וממילא גם אנשי עירי חזרו בהם ממריים ולא היו מסרבים עוד לקבל את דעתי.ם
האזינו
מעשה ברבי ישראל ממודז'יץ, שיצא במרכבתו ליער וחסידיו עמו. שמע קול רועה מזמר. ציווה לעגלון לעצור ועשה אזניו כאפרכסת להאזין לזימרתו של הרועה עד תומה.ם
ראה חסידיו שהם תוהים ותמהים ואמר להם: "אדם מזמר - מתוודה הוא. ווידויו של אדם, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ראוי להשמע..."ם