לגלישה באתר בעזרת גרסת טקסט

העונה בטבע
הטבע בחודש אלול / אמוץ כהן
החצב / מירה מאיר
סוף הקיץ/חיה ורד

הטבע בחודש אלול / אמוץ כהן
באלול המקביל לספטמבר, אפשר להבחין בהבדל בין תחילתו של החודש
לבין סופו. תחילתו שייכת עדיין לעיצומו של הקיץ; היובש והחום נמשכים ופעמים
אף מתגברים. ולעומתם יורדת הטמפרטורה בסוף החודש ומתחילה עונת הטללים
בלילות, ולא פעם יקרה שהשמים מתכסים עננים שמתלכדים ליריעה אחת, ונופל
גשם ראשון, גשם סרק, שעקבותיו נמחים בה בשעה, ואוירה של חורף משתלטת
.לשעה קצרה

.ראשונה מתעוררת חבצלת החוף
זוהי אזרחית של איזור הקרוב ביותר לשפת הים, במרחק צעדים מספר מן החוף, על
תלוליות חול שטוחות ועל מורדות אבן כורכר השופעים על סף החוף. שם תמצא
את הפרחים הזכים והריחנים שלה, הנישאים על קנה עסיסי מעובה: ומצידו מספר
עלים שפגיעת חום הקיץ ניכרת בשוליהם. אוירה רווית רסיסי מים מלוחים מן הים
.שבקרבת הגלים המתנפצים - זהו המקום החביב על הצמח הזה

.צמח טיפוסי שני הוא החצב
כבר באמצע אב מתחילה פריחתו, ובאלול הוא עומד בעצם פריחתו. בכל אזורי
הארץ הוא נפגש. הקנה מתרומם לגובה קרוב לקומת אדם ומתכסה עשרות עשרות
פרחים. הפריחה מעוררת תימהון: הכל חרב ויבש, ומתוך החרבונים עולים קנים רווים
מים ועליהם פרחים רעננים מלאי חיים. התימהון יגדל כשאין רואים שום עלה ירוק
ביסוד הקנה. ומספיק לחפור משהו, ופעמים אף בלא חפירה, כדי לגלות את הבצל
הגדול - זהו הבצל הגדול ביותר שבין צמחי הבצל בארץ - שממנו שואב הקנה על
פרחיו את מימיו ומזונו וחומרי בניינו. הודות לבצל זה מסוגל החצב להחזיק מעמד
בקרקע היבשה ואף אם הוא נעקר ע"י המחרשה ונקלע אל פני האדמה עדיין מסוגל
הוא לשהות בחום וביובש חודשים אחדים ולהעמיד פרחים כשהוא תלוש לחלוטין. אם
תחתוך את הבצל הזה תראה את גלדיו המעובים המלאים מזון. צפיפותם של הגלדים
,מגינה הרבה נגד פעולת ההתנדפות. הבצל מתקיים כשהוא תלוש אפילו עד עשר שנים
.אלא שבתנאים אלה אין הוא מעמיד פרחים אלא עלים בלבד

חזרה
החצב / מירה מאיר
בצדי השבילים בשדותינו
נשלפות חרבות החצב
ורוחות מנשבות בביתנו
לוחשות על אזני שכבר סתיו
את הסודר נוציא נלבשנו
ונלך נטיילה יחדיו.
כבר עוברים החגים מעלינו
בכבדם-חגיגי ועגום
גם הסכך כבר נפרש על ראשינו
וספגנו ריחו הבשום
ורימון אחרון בגנינו
.כבר זימר את שירו הקסום

אין מנוס מחולין מעכשיו
רק נצפה לבוא הגשמים
ובשקט פרחי החצב
שבצדי השדות הצמאים
כך נלבין בתפרחת של סתיו
.אל מול עלי זהב ראשונים

אל תגידו הכל שוב חוזר פה
,אך תאמרו כך זה כל שנה
כי העצב העובר פה
הוא חדש כנשיקה ראשונה
והסתיו הוא צעיר ומזמר פה
.בתפרחת חצב לבנה

חזרה
סוף הקיץ/חיה ורד
כבר הקיץ חלף
כבר עטים מעליו
ברבורי הענן בשרשרת
כבר כמש הדרדר
ועמוד המטר
.מעבר לאופק ניצב

,העולם מתלבלב
,אך מסכית עוד הלב
לתוגה שבעין נקשרת
כשהקיץ חלף
ומקרקע נשלף
.להבו הצחור של חצב

בגנות
כבר מונה אדמה את ולדיה
בגרנות
החציר על עצמו נערם
בשדרות
בגדרות
מעלות הכבשים את צמרן
בכרמים
מקפלות הגפנים את עליהן
בתלמים
משחימה אדמה קו לקו
בגבהים
הלילות כבר עוטים מעליהם
בנכאים

.חלילו של הרוח נתקף
כי הקיץ חלף
כי רוחף מעליו
:מפרשו הסמוי של החורף
מתקצרים הימים
...כיסופים ותוגות כמיתר
וציפה לו איכר
,איך בבוקר הקר
,הקיץ מפנה את העורף
,וכברת אדמה
שדמו בדמה
.מחכה לזרעים ומטר

חזרה