תיקון ליל שבועות
הצעה לפעילות לימודית בצוותא
פרק לימוד לליל שבועות
בקשו פני קראו בשמי" - אברהם יצחק גרין "
.מנהג רווח הוא לקיים בליל שבועות ליל שימורים של קריאה ולימוד תורה
ה"תיקון" על פי טעמו הקבלי הוא מעשה של חידוש הקשר והברית בין העם
.לתורה, בין העם לאלוהיו
על-פי המסורת נהוג לקרוא טקסטים קבועים המיוחדים ללילה זה, אך המנהג לבש
.צורה חדשה בדמות לילה של לימוד ועיון במקורות
...אנו מביאים כאן הצעה לפרק לימוד לליל שבועות, או לכל זמן אחר
: תוכלו להתייחס להצעה המובאת כאן כהצעה גמישה
ניתן לבחור בהצעה המובאת כיחידה אחת או רק בחלק מן המדרשים ומן הטקסט -
.המודרני שמובא בהמשך, לפי הצורך והזמן
ניתן להשתמש בשאלות המנחות שמוצעות לצד המקורות, או לגבש עיון -
...ולימוד בכיוון עצמאי משלכם
| מילים שעשויות להיות טעונות פירוש | .ניתן להשתמש בעזרים הנלווים לטקסט - |
| פסוקים מן המקרא המובאים | .מודגשות בתכלת ואפשר לברר את משמעותן |
| לעיין בטקסט | , במדרשים מודגשים בסגול וניתן למצוא את מראה המקום שלהם |
.חג השבועות הוא זמן מתן תורה. בו לפי המסורת ניתנה התורה לישראל
"בחרנו להביא כאן סוגיה הקשורה במתן התורה לישראל, ובתפיסת ה"בחירה
.הנלווית אליו
מי יתן והעיסוק שלנו בסוגיה המעלה קושי ערכי עבור חלקנו תהיה מעשה של
...תיקון
'שמות פרק יט פסוקים א'-ו
: א בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
: ב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר
: ג ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
: ד אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי
: ה ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ
: ו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל
סביב סיפור מתן תורה מתעוררת הסוגיה של עם ישראל כעם הנבחר לקבל את
.התורה, לבוא בברית ולהיות "סגולה מכל העמים" לאלוהיו
מהן המשמעויות של היות עם נבחר? מהם הצרכים הפסיכולוגיים והחברתיים
? עליהם עונה תפיסת העם הנבחר
האם קיים קושי ערכי לחלקנו סביב תפיסה זו; סביב האתנוצנטריות (תפיסה של
קבוצה אתנית את עצמה ואת ערכיה כנעלים ובעלי ערך גבוהה משל אחרים) הגלומה
? בה ? סביב ההתבדלות, ההתנשאות, ואף הגזענות שעשויים לנבוע ממנה
נביא כאן כמה מדרשים מספרות חז"ל המתייחסים לנושא זה וכן דברי הגות
.מודרניים המנסים לענות על חלק מן השאלות המטרידות שתפיסת "עם הבחירה" מעלה
תוכלו לקרוא את המדרש וללמוד אותו בעצמכם או בעזרת השאלות המנחות
: המופיעות בהמשך
| מילים שעשויות להיות טעונות פירוש | .ניתן להשתמש בעזרים הנלווים לטקסט - |
| פסוקים מן המקרא המובאים | .מודגשות בתכלת ואפשר לברר את משמעותן |
| לעיין בטקסט | , במדרשים מודגשים בסגול וניתן למצוא את מראה המקום שלהם |
'כשושנה בין החוחים" מתוך: ויקרא רבה פרשה כג, סימן ג "
ר' עזריה בשם ר' יהודה ברבי סימון אומר: משל למלך שהיה לו פרדס נטוע שורה
של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים, ומסר לאריס והלך לו. לאחר
| הביא | .חוחין ודרדרין | ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצאו מלא |
| והציץ באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד. נטלה והריח | קצצים לקוצו |
כך כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל תורה. לאחר כ"ו דורות הציץ הקב"ה
| מים | דור המבול | מים במים | דור אנוש | . | מים במים | בעולמו לידע מה עשה ומצא מלא |
| ראה | . ה' למבול ישב | : מים במים. והביא קצצים לקוצצו שנאמר | דור הפלגה | במים |
| אמר הקב"ה: בשביל | .נעשה ונשמע | הדברות. ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו |
? המשל והנמשל: מיהו מי -
? מיהו המלך?, מיהם הקצצים?, הפרדס?, החוחים והדרדרים?, השושנה
? האם קיימים פערים והבדלים בין המשל לנמשל? האם יש להם משמעות
? כיצד מאיר המשל את תפיסתו של המדרש על משמעות עם בחירה -
הדימוי של שושנה בין החוחים לקוח משיר השירים: "כשושנה בין החוחים כן
רעיתי בין הבנות" שיה"ש ב', פסוק ג'. במה תורם הדימוי הרומנטי לתפיסה
? שמביא המדרש
? מהי עמדת המדרש על מקומו של עם ישראל והתורה בעולם -
? מה עומד מאחורי הצורך האנושי לראות בקבוצה אליה אני שייך קבוצה נבחרת -
, מה עשוי להיות התפקיד של עמדות כאלה בהיסטוריה היהודית, מה הן שירתו
? האם שימשו כמנגנון הגנה
:לפנינו מדרש נוסף המתאר כיצד נבחרו ישראל לקבל את התורה
נעשה ונשמע" מתוך: פסיקתא רבתי, כ"א "
: בתחילה הלך לו אצל בני עשו. אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לפניו
רבונו של עולם מה כתיב בה? אמר להם: לא תרצח. אמרו לו: וכל עצמם של אותם
| אין אנו | ."על חרבך תחיה" | : האנשים לא הבטיחם אביהם אלא על החרב שנאמר |
אחר כך הלך אצל בני עמון (ומואב) אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו
לפניו: רבונו של עולם ומה כתב בה? אמר להם: לא תנאף. אמרו לו: וכל עצמם של
| ותהרין שתי בנות לוט" | : הדא דכתיב | אתם האנשים האלה לא באים אלא מניאוף |
| .אין אנו יכולים לקבל את התורה | ."מאביהן |
רבונו של עולם מה כתיב בה? אמר להם: לא תגנוב. אמרו לו: כל עצמם של אותם
| ."פרא אדם ידו בכל ויד כל בו | : האנשים אינם חיים אלא מן הגניבה ומן הגזל. הדא היא דכתב |
:ואחר כך בא לו אצל ישראל. אמרו לו: נעשה ונשמע. הדא הוא דכתב
| ."אדוני מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש מימינו אש דת למו" |
? על אילו שאלות בא לענות המדרש הזה, לדעתכם -
? מהו תפקידם הפנימי של הפסוקים המובאים במדרש לגבי כל אחד מן העמים המתוארים -
? מהו היחוד, על פי המדרש, של תשובת עם ישראל -
מה עשויות להיות ההשלכות של תפיסת עם ישראל כעם נבחר, כפי שעולה משני -
? המדרשים שהובאו כאן
,איזו תודעה עצמית מעצבות תפיסות אלה? מהם היתרונות האפשריים, מהן הסכנות
? העשויים לנבוע מתפיסות כאלה
נעיין בשני מדרשים נוספים. המדרשים דומים זה לזה, אך נדמה שכל אחד מהם
.מוביל את הפסוק הנדרש בהם לכיוון קצת אחר
וכל העם רואים את הקולות" מתוך: שמות רבה, פרשה ה "
| : אמר ר' יוחנן | .הקול אין כתיב כאן, אלא הקולות | ,"וכל העם רואים את הקולות" |
| אבל ישראל היו שומעין | ,ונפשותיהן יוצאות | ואומה שומעת קול בלשון האומה |
וכפטיש יפצץ סלע" מתוך: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פח, עמוד ב "
| כל דיבור ודיבור | - ה' יתן אמר המבשרות צבא רב | : מאי דכתיב | :אמר רבי יוחנן |
| .וכפטיש יפצץ סלע | : רבי ישמעאל | תני דבי | .נחלק לשבעים לשונות | הגבורה | שיצא מפי |
מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות - אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש
.ברוך הוא נחלק לשבעים לשונות
מה ההבדל בין המדרשים ? איזו עמדה לגבי התורה ועם ישראל נרמזת בכל -
? אחד מהם
הדימוי של ניצוצות העפים ונחלקים לשבעים לשונות יכול לרמוז להבנה של
.המסר האלוהי כמסר המופיע בעוד צורות מלבד בצורה ובלשון שניתנו לישראל
אתם מוזמנים לעיין בדבריו של אברהם יצחק גרין, הוגה יהודי אמריקאי, המנסה
.להתמודד עם הקושי שהוא חש סביב המושג של עם הבחירה
פירושי מילים וביטויים
"כשושנה בין החוחים "
חוחין ודרדרין - קוצים
.קצצים לקוצו - מקצצי אילנות, כורתי עצים לקצוץ את הפרדס
.מים במים - שכולו מים, ללא יין. משל לדור פחות וירוד במעשיו
.דור אנוש - הדור שאחרי קין והבל
.דור המבול - דורו של נח
.דור הפלגה - דור מגדל בבל
חזרה למדרש
"נעשה ונשמע "
הדא דכתיב - הוא שכתוב
חזרה למדרש
"וכל העם רואים את הקולות "
.וכל העם רואים את הקולות" - שמות כ', פסוק י"ח "
חזרה למדרש
"וכפטיש יפצץ סלע "
מאי דכתיב - מהו שכתוב
.הגבורה - אחד משמות הקדוש ברוך הוא
...תני דבי - למדו בבית מדרשו של
חזרה למדרש
מראי מקום לפסוקים
כשושנה בין החוחים
.'ה' למבול ישב" - תהילים כ"ט, פסוק י "
.'נעשה ונשמע" - שמות כ"ד, פסוק ז "
חזרה למדרש
"נעשה ונשמע "
"על חרבך תחיה" - בראשית כ"ז, פסוק מ'.
.ותהרין שתי בנות לוט מאביהן" - בראשית י"ט, פסוק ל"ו "
"פרא אדם ידו בכל ויד כל בו" - בראשית ט"ז, פסוק י"ב.
.'אדני מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וגו…" - דברים ל"ג, פסוק ב "
חזרה למדרש
"וכל העם רואים את הקולות "
.ונפשותיהן יוצאות - מתים
חזרה למדרש
"וכפטיש יפצץ סלע "
.ה' יתן אמר המבשרות צבא רב." - תהילים מ"ח, פסוק י"ב "
.וכפטיש יפוצץ סלע." - ירמיה כ"ג, כ"ט "
חזרה למדרש
בקשו פני קראו בשמי" - אברהם יצחק גרין "
איך תופס גרין את השוני בין הלשונות, הדתות והמסורות השונות ?מה היחס ביניהן לבין ? האלוהי | .רעד יאחזנו בקרבנו אל מול סיני, פסגת אמונת ישראל כאן פרשת הדרכים של ההתגלות האלוהית וההיענות האנושית. איננו יכולים לדבר על זה בלא זה. קול אלוה וקול אדם שזורים יחדיו, מעורים וחבוקים זה בזה ככרובים שעל הכפורת אשר על הארון. הדיבור האלוהי מושג על-ידינו רק בכלי האנושי, שבו הוא מתגלה ומתכסה כאחד. הלשונות האנושיות רבות הן, כל אחת מהן מוסרת עדות למפגש עם האלוהי בקול המיוחד לה; מסתירה מגלה את האחד בדרכה המיוחדת לה. החיים האלוהיים כפי שהם מתבטאים בעולם .פתוחים לכל, למעלה מלשונה של מסורת מסוימת כלשהי האור האלוהי זורח על הכל בשווה; רק הבדלים שבין המסגרות התרבותיות שלנו הם הגורמים שוני דתי על-ידי קליטת קרני האור, שבירתם ומסירתם בכלים סימבוליים שונים. אלא כיוון שבאנו לדון בהיענות האנושית להוויה האלוהית נמצאנו דנים בישויות רוחניות פרטיות. האנושות נענית להוויה האלוהית בדרכים מרובות. אחדות האלוה ,משתקפת כאן בריבוי גוונים, לפי שוני המסורות, המנהגים 79-80 'התפילות ודרכי הביטוי האנושיים. עמ |
מדוע מתקוממים כאן ? השכל והמצפון | אם התגלות ומצוות הן לב האמונה היהודית הרי הן גם מן הטענות הקשות והמדהימות ביותר בטענותיה של המסורת הדתית שלנו…אלהים , יוצר היקום, החליט בשעה מסוימת בהיסטוריה להתגלות באופן בלעדי לעם היהודי, פנה אליהם במילים של דיבור והתחייב בברית של נאמנות נצחית, אם הם עושים את רצונו הספציפי, המתבטא במעשה המצוות של היהדות. גם השכל וגם המצפון מתקוממים נגד מחשבה כזאת…היכולים אנו לדמות אלוה כה שרירותי, עד שיהא ,בוחר אומה אחת, מקום אחד, ושעה אחת בהיסטוריה האנושית שבה יתגלה הרצון האלוהי הנצחי לכל הזמנים ? מה טעם היה לקחת מסורות רווחות, חוקים ודעות קדומות של שבטי השמיים ,המערביים של תקופה מסוימת, ולהטילם על האנושות כולה ,כבסיס למילוי רצון האל ? כיצד אפשר שיהיה לאל המחייב רק את ישראל, מסר לכל האנושות כולה, גם ליותר ממחצית האנושות שלמסורותיה הרוחניות לא ...? היה דבר עם סיני ומורשתו |
מה כוונתו של גרין באמירה כי מדרש זה הוא "הצטדקות על טענת הבלעדיות של עם ? "ישראל |
,מטעמים אלו, בין השאר, יהודים בעלי מחשבה בני זמננו בהם רבים שמחפשים גישה רצינית לשאלות הרוח, נרתעים מקבלת "עולו" של סיני. יש לא מעט רמזים בספרות היהודית של דורות קודמים שאנו, יהודי הזמן המודרני, איננו הראשונים שמתקשים לקבל את ההשקפה הדואליסטית על ההתגלות כפשוטה. יש מאמר מפורסם במדרש, כשביקש הקדוש -ברוך -הוא ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל אומות העולם הוא נגלה, והציע אותה לפניהם. לאחר שכולן סירבו לקבלה, הוא נתנה לישראל. כל אחת מן האומות ביקשה לידע מה כתוב באותה תורה, לפני שתיאות לקבלה, וכל אחת מצאה סיבה שבגללה היא סרבה לקבל את התורה. רק ישראל אמרו "נעשה ונשמע". מתוך אהבתם את ה' הם הסכימו בדעתם לקבל את תורתו, אף לפני שידעו מה כתוב בה. סיפור זה אינו אלא הצטדקות קדומה .על טענת הבלעדיות של בחירת ישראל |
אנתרופומורפיה - ייחוס של איכויות אנושיות ודמות .אנוש לאל איזו תמורה מציע גרין ? לתפיסת הבחירה | בעצם - אומר המדרש האפולוגטי הזה - איננו בדיוק "האומה .הנבחרת", אלא העם היחיד שבחר מרצונו בתורתו של האל ,הרעיון, שאלוהים נגלה לאומות אחרות, כבר היה ברור לנביאים .אף-על-פי שביהדות המאוחרת היתה נטיה לשכוח אותו עמ' 80-81 |
? מהי ההתחייבות הזו ,מהי ההשלכה המוסרית שעשויה להיות נגזרת ? ממנה |
תפקידה של הברית רעיון העם הבא בברית-עם-אל, מעמודי ההבנה העצמית של תורתנו, משווע לפירוש מחודש בימינו אלה. בנוסח של "אמונה יהודית שבו אלוהים אינו "האחר לגמרי" ו"רצון "אלוהים רחוק מלהיות מושג מופשט, גם מושג ה"ברית אינו יכול להיות מובן כפשוטו. הלשון הדתית של מורשתנו מדברת על אלוה הבוחר בישראל מכל העמים, למען יקבל את ההתגלות האחת והיחידה, שהיא מתן תורה. במונחי היהדות הקלסית, "בחירת ישראל" בידי האלוהים היא יסוד הברית. אבל אלוהים כ"בוחר" הוא מושג אנתרופומורפי מאוד של יהו"ה. כיוון שהכרנו שעצם תיאורו של האלוה היא השלכה אנושית על היקום, עלינו להכיר גם בבחירה האלוהית כהשלכה, כדרך שבה אומר עם ישראל שהוא עומד ביחס מיוחד עם האלוהי. עמ' 90 |
:לדיון מסכם האם גישתו של גרין פותחת לנו אפשרות לראות את הבחירה כבחירת "שושנה בין שושנים" ?בחירה שלנו באחריות, שאינה בלעדית ? לנו בעולם האם אנו חשים מאוימים ? מתפיסה כזו ? מה היא מסכנת ? על מה היא מאיימת במה יכולה תפיסה כזו ? לתרום לנו |
האם הברית היא אפוא עסקה של צד אחד? מה משמעותה של ? ברית, אם אין שני צדדים המתקשרים בהתחייבות הדדית ,"שוב, המושגים שאנו מורגלים בהם, של "אני" ו"אתה צריכים להיות נקראים מחדש, מנקודת הראות האחדותית שלנו. אם יחס עם האל הוא כמו הסרת מחיצה (או ראיה מבעד למסווה) יותר משהוא בניית גשר על פני תהום, הרי גם הברית אינה אלא התחייבות לשמור אמונים לאני האלוהי שמתגלה בתוכנו. היא החלטה לחיות באורח חיים המאפשר לאחד הזה להתגלות לאחרים באמצעותנו. ברית היא הנכונות לשמש צינור, להיות מוביל של שכינת אלוה לאותם שאנו ,אוהבים, ואף לבריות כולן. "שהרי בני ישראל קיימים למטה לפתוח דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק מאורות ולקרב הכל ."מלמטה למעלה, להיות הכל אחד עמ' 91 |
: לעיון נוסף בנושא
1997, אברהם יצחק גרין, "בקשו פני קראו בשמי", הוצאת עם עובד
מנחם הירשמן, "תורה לכל באי עולם - זרם אוניברסלי בספרות
1999, התנאים ויחסו לחכמת העמים", הוצאת הקיבוץ המאוחד
,"אביעזר רביצקי, "חירות על הלוחות - קולות אחרים של המחשבה הדתית
134-138 .הוצאת עם עובד, 1999 .כדאי לעיין בפרק: "סובלנות ונוכרים" עמ'