תיקון ליל שבועות
| מילים שעשויות להיות טעונות פירוש | .ניתן להשתמש בעזרים הנלווים לטקסט - |
| פסוקים מן המקרא המובאים | .מודגשות בתכלת ואפשר לברר את משמעותן |
| לעיין בטקסט | , במדרשים מודגשים בסגול וניתן למצוא את מראה המקום שלהם |
| מילים שעשויות להיות טעונות פירוש | .ניתן להשתמש בעזרים הנלווים לטקסט - |
| פסוקים מן המקרא המובאים | .מודגשות בתכלת ואפשר לברר את משמעותן |
| לעיין בטקסט | , במדרשים מודגשים בסגול וניתן למצוא את מראה המקום שלהם |
| הביא | .חוחין ודרדרין | ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצאו מלא |
| והציץ באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד. נטלה והריח | קצצים לקוצו |
| מים | דור המבול | מים במים | דור אנוש | . | מים במים | בעולמו לידע מה עשה ומצא מלא |
| ראה | . ה' למבול ישב | : מים במים. והביא קצצים לקוצצו שנאמר | דור הפלגה | במים |
| אמר הקב"ה: בשביל | .נעשה ונשמע | הדברות. ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו |
| אין אנו | ."על חרבך תחיה" | : האנשים לא הבטיחם אביהם אלא על החרב שנאמר |
| ותהרין שתי בנות לוט" | : הדא דכתיב | אתם האנשים האלה לא באים אלא מניאוף |
| .אין אנו יכולים לקבל את התורה | ."מאביהן |
| ."פרא אדם ידו בכל ויד כל בו | : האנשים אינם חיים אלא מן הגניבה ומן הגזל. הדא היא דכתב |
| ."אדוני מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש מימינו אש דת למו" |
| : אמר ר' יוחנן | .הקול אין כתיב כאן, אלא הקולות | ,"וכל העם רואים את הקולות" |
| אבל ישראל היו שומעין | ,ונפשותיהן יוצאות | ואומה שומעת קול בלשון האומה |
| כל דיבור ודיבור | - ה' יתן אמר המבשרות צבא רב | : מאי דכתיב | :אמר רבי יוחנן |
| .וכפטיש יפצץ סלע | : רבי ישמעאל | תני דבי | .נחלק לשבעים לשונות | הגבורה | שיצא מפי |
איך תופס גרין את השוני בין הלשונות, הדתות והמסורות השונות ?מה היחס ביניהן לבין ? האלוהי | .רעד יאחזנו בקרבנו אל מול סיני, פסגת אמונת ישראל כאן פרשת הדרכים של ההתגלות האלוהית וההיענות האנושית. איננו יכולים לדבר על זה בלא זה. קול אלוה וקול אדם שזורים יחדיו, מעורים וחבוקים זה בזה ככרובים שעל הכפורת אשר על הארון. הדיבור האלוהי מושג על-ידינו רק בכלי האנושי, שבו הוא מתגלה ומתכסה כאחד. הלשונות האנושיות רבות הן, כל אחת מהן מוסרת עדות למפגש עם האלוהי בקול המיוחד לה; מסתירה מגלה את האחד בדרכה המיוחדת לה. החיים האלוהיים כפי שהם מתבטאים בעולם .פתוחים לכל, למעלה מלשונה של מסורת מסוימת כלשהי האור האלוהי זורח על הכל בשווה; רק הבדלים שבין המסגרות התרבותיות שלנו הם הגורמים שוני דתי על-ידי קליטת קרני האור, שבירתם ומסירתם בכלים סימבוליים שונים. אלא כיוון שבאנו לדון בהיענות האנושית להוויה האלוהית נמצאנו דנים בישויות רוחניות פרטיות. האנושות נענית להוויה האלוהית בדרכים מרובות. אחדות האלוה ,משתקפת כאן בריבוי גוונים, לפי שוני המסורות, המנהגים 79-80 'התפילות ודרכי הביטוי האנושיים. עמ |
מדוע מתקוממים כאן ? השכל והמצפון | אם התגלות ומצוות הן לב האמונה היהודית הרי הן גם מן הטענות הקשות והמדהימות ביותר בטענותיה של המסורת הדתית שלנו…אלהים , יוצר היקום, החליט בשעה מסוימת בהיסטוריה להתגלות באופן בלעדי לעם היהודי, פנה אליהם במילים של דיבור והתחייב בברית של נאמנות נצחית, אם הם עושים את רצונו הספציפי, המתבטא במעשה המצוות של היהדות. גם השכל וגם המצפון מתקוממים נגד מחשבה כזאת…היכולים אנו לדמות אלוה כה שרירותי, עד שיהא ,בוחר אומה אחת, מקום אחד, ושעה אחת בהיסטוריה האנושית שבה יתגלה הרצון האלוהי הנצחי לכל הזמנים ? מה טעם היה לקחת מסורות רווחות, חוקים ודעות קדומות של שבטי השמיים ,המערביים של תקופה מסוימת, ולהטילם על האנושות כולה ,כבסיס למילוי רצון האל ? כיצד אפשר שיהיה לאל המחייב רק את ישראל, מסר לכל האנושות כולה, גם ליותר ממחצית האנושות שלמסורותיה הרוחניות לא ...? היה דבר עם סיני ומורשתו |
מה כוונתו של גרין באמירה כי מדרש זה הוא "הצטדקות על טענת הבלעדיות של עם ? "ישראל |
,מטעמים אלו, בין השאר, יהודים בעלי מחשבה בני זמננו בהם רבים שמחפשים גישה רצינית לשאלות הרוח, נרתעים מקבלת "עולו" של סיני. יש לא מעט רמזים בספרות היהודית של דורות קודמים שאנו, יהודי הזמן המודרני, איננו הראשונים שמתקשים לקבל את ההשקפה הדואליסטית על ההתגלות כפשוטה. יש מאמר מפורסם במדרש, כשביקש הקדוש -ברוך -הוא ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל אומות העולם הוא נגלה, והציע אותה לפניהם. לאחר שכולן סירבו לקבלה, הוא נתנה לישראל. כל אחת מן האומות ביקשה לידע מה כתוב באותה תורה, לפני שתיאות לקבלה, וכל אחת מצאה סיבה שבגללה היא סרבה לקבל את התורה. רק ישראל אמרו "נעשה ונשמע". מתוך אהבתם את ה' הם הסכימו בדעתם לקבל את תורתו, אף לפני שידעו מה כתוב בה. סיפור זה אינו אלא הצטדקות קדומה .על טענת הבלעדיות של בחירת ישראל |
אנתרופומורפיה - ייחוס של איכויות אנושיות ודמות .אנוש לאל איזו תמורה מציע גרין ? לתפיסת הבחירה | בעצם - אומר המדרש האפולוגטי הזה - איננו בדיוק "האומה .הנבחרת", אלא העם היחיד שבחר מרצונו בתורתו של האל ,הרעיון, שאלוהים נגלה לאומות אחרות, כבר היה ברור לנביאים .אף-על-פי שביהדות המאוחרת היתה נטיה לשכוח אותו עמ' 80-81 |
? מהי ההתחייבות הזו ,מהי ההשלכה המוסרית שעשויה להיות נגזרת ? ממנה |
תפקידה של הברית רעיון העם הבא בברית-עם-אל, מעמודי ההבנה העצמית של תורתנו, משווע לפירוש מחודש בימינו אלה. בנוסח של "אמונה יהודית שבו אלוהים אינו "האחר לגמרי" ו"רצון "אלוהים רחוק מלהיות מושג מופשט, גם מושג ה"ברית אינו יכול להיות מובן כפשוטו. הלשון הדתית של מורשתנו מדברת על אלוה הבוחר בישראל מכל העמים, למען יקבל את ההתגלות האחת והיחידה, שהיא מתן תורה. במונחי היהדות הקלסית, "בחירת ישראל" בידי האלוהים היא יסוד הברית. אבל אלוהים כ"בוחר" הוא מושג אנתרופומורפי מאוד של יהו"ה. כיוון שהכרנו שעצם תיאורו של האלוה היא השלכה אנושית על היקום, עלינו להכיר גם בבחירה האלוהית כהשלכה, כדרך שבה אומר עם ישראל שהוא עומד ביחס מיוחד עם האלוהי. עמ' 90 |
:לדיון מסכם האם גישתו של גרין פותחת לנו אפשרות לראות את הבחירה כבחירת "שושנה בין שושנים" ?בחירה שלנו באחריות, שאינה בלעדית ? לנו בעולם האם אנו חשים מאוימים ? מתפיסה כזו ? מה היא מסכנת ? על מה היא מאיימת במה יכולה תפיסה כזו ? לתרום לנו |
האם הברית היא אפוא עסקה של צד אחד? מה משמעותה של ? ברית, אם אין שני צדדים המתקשרים בהתחייבות הדדית ,"שוב, המושגים שאנו מורגלים בהם, של "אני" ו"אתה צריכים להיות נקראים מחדש, מנקודת הראות האחדותית שלנו. אם יחס עם האל הוא כמו הסרת מחיצה (או ראיה מבעד למסווה) יותר משהוא בניית גשר על פני תהום, הרי גם הברית אינה אלא התחייבות לשמור אמונים לאני האלוהי שמתגלה בתוכנו. היא החלטה לחיות באורח חיים המאפשר לאחד הזה להתגלות לאחרים באמצעותנו. ברית היא הנכונות לשמש צינור, להיות מוביל של שכינת אלוה לאותם שאנו ,אוהבים, ואף לבריות כולן. "שהרי בני ישראל קיימים למטה לפתוח דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק מאורות ולקרב הכל ."מלמטה למעלה, להיות הכל אחד עמ' 91 |