לגלישה באתר בעזרת גרסת טקסט
פילון האלכסנדורי
הרשב"ם
ר' שמשון רפאל הירש
( אבי "תורת עם דרך ארץ" (חורב
,למען דעת: אם עשיר הנך, איש ישראל, כי לא העושר לא הרכוש
,לא מקווה וקניין ואחוזת נחלה, לא מעשה אנוש ותחבולותיו
,אשר עליהם יתגאה האדם, לא המה יבטיחו ויחזיקו את החיים
... רק ה' הוא לבדו המכלכל חיים ומחזיק את קיומם
ואם עני אתה, איש ישראל, אם ככה אתה דל עד כי תאמר נואש
- ,הן נפשך יבשה אין כל ואין עזרה בצר, צא לשבת תחת סוכת קש
עזוב את גנך אשר יגן עליך ויסתירך למצער מפני הרוח והקור, מזרם
'וממטר, הכנע עצמך בנפש חפצה והתרושש עוד יותר … בטח בה
אשר יכלכל חיי כל, גם היושבים בסוכות ומדבר וישימון ינהלם
.על מבועי מים
אבל לא רק אתה לבדך במנת גורל עצמותך ובתורת איש פרטי לבד
תלך לשכון בסוכתך, כי גם בתורת בן ישראל ונאמן בברית מנת גורל
עמך עליך לבוא בסוכה! עלם בן ישראל! בוא אל הסוכה גם בתור
אזרח האנושות: "והיה באחרית הימים" כן יחזו לנו נביאנו וחכמינו
ז"ל באחרית הימים, כאשר האנושות תעלה אבר, בלמדה לדעת
מדברי ימיה וקורות הדורות את ההכרה הנאמנה, כי "הבל" אשר
," יזמו לעשות, הלא הוא לייסד את חיי העולם רק על "קניין ורכוש
,אז גם האנושות תבוא אל הסוכה - אל סוכת השלום הכללי - אז
אגודת אחים תקשר את האנושות הכללית - כאחים יבואו לחסות
תחת ממשלת אל אחד. הסוכה תסיר מעל האנושות את כבלי שאול
וחבליה אשר צעדיה תמכו אותו על שלט הדמיון התועה והמתעה לכבד
כאלוהים את הקניין והרכוש. האנושות תתרומם, תפנה אל על, ואז
יקבל אותה ה' תחת סוכת שלומו, אשר יפרוש אז על כל משפחות
.האדמה
חזרה
" פילון האלכסנדורי - סעיף 204 - "על החוקים
( פילוסוף יהודי שחי במצרים בתחילת המאה הראשונה לספירה )
החג האחרון מחגי השנה נקרא חג הסוכות והוא חל בשויון היום והלילה
שבחורף, מכאן אנו למדים שתיים: אחת שחייבים לכבד את השויון
( .הוא היושר) ולשנוא את האי שוויון. (אי היושר )
לפי שהראשון הריהו ראשיתו ומקור מוצאו של הצדק, והשני - ראשיתו
,ומקור מוצאו של העוול. הראשון קרוב לאור והשני קרוב לחושך. ושנית
שלאחר גמר בישולם של כל הפירות חייבים אנו להודות לאלוהים שהביאם
.לידי גמר בישולם ושהוא מקור כל הטוב
תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור
בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו - את הפשטות
- בימי שלום - את סכנת המלחמה על פני היבשה - את סערות הים, ובעיר
את המדבר, לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזכרון ימי
הרעה בימי טובה מרובה ביותר. אתה מוצא כאן גם תועלת מרובה לגבי
החינוך למעשים טובים: שכן מי ששם לנגד עיניו גם את הטוב וגם את
... הרע… ודאי יתמלא רחשי תודה
חזרה
( הרשב"ם(רבי שמואל בן מאיר - חי במאה האחת עשרה
:נכדו של רש"י מוסיף
בשעת אסיף כאשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, ציווה ..."
הכתוב לישב בסוכה
לזיכרון כי במדבר ישבו באוהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש
.ויצהר
"... לבלתי רום ליבם על בתיהם המלאים כל טוב
חזרה