ספר במדבר

בלק

פרשת

מחרתיים, כפי הנראה, יתחולל כאן צונאמי של זעם אלוהי. כל החוזים והחזאים מזהירים מפניו בתחזיות של כל ערוצי הקודש. הסיבה: מזה ארבעה ימים שיהוה איננו מזריק לוורידיו את הסם היומי "רֶגַע 1" ("Rage 1"), וכתוצאה מכך הוא סובל מהתקפי "קריז" תכופים ומסוכנים.  

למרות שה"קריזים" הללו מתגברים מרגע לרגע, מקפיד יהוה שלא להישבר ולא לעשות שימוש כלשהו בסם הזעם ("Rage 1") "רֶגַע 1". הוא לא מזריק "רֶגַע 1", ולא מעשן "רֶגַע 1", ולא מַסְנִיף "רֶגַע 1", ולא טובל את אצבעו בתמיסת "רֶגַע 1" כדי ללקקה, ואפילו נזהר שלא להגות בשפתיו את השם המפורש "Rage 1" ("רֶגַע 1").

עד רגע זה ממש ממשיך יהוה לנשוך את שפתיו ולכבוש את כעסו ולעצור את חרונו. עוצמות בלתי נסבלות של חֵמָה ועֶבְרָה נאגרות בכליותיו, אש קודחת באפו, ומפלס הקצף השוצף במעלה גרונו מרקיע לשחקים. כל החוזים והחזאים מזהירים בכל ערוצי הקודש שכל הזעם האלוהי העצור הזה יתפרץ מחרתיים בצונאמי אלוהי שיהיו בו עשרים וארבעה אלף (24,000) הרוגים. שם הצונאמי: "פנחס".

למה דוקא מחרתיים? ולמה דוקא בארבעת הימים האחרונים כפה יהוה על עצמו להתנזר מסם ה"רֶגַע 1" והכריח את עצמו לא לזעום אפילו לרגע אחד את הזעם היומי שלו? -

כל החוזים והחזאים יבהירו לנו מכל ערוצי הקודש שהכל בגלל בלעם הרשע והמסוכן. בלעם זה, כך הם יסבירו, הוא היצור היחידי בכל הגלקסיות שיודע כיצד להשתלט ליהוה על הזעם היומי הרגעי שלו ולהעצים אותו עד אינסוף בטור גיאומטרי עולה. רק בלעם יכול להפוך לסופניות את תוצאות זעם הרגע היומי של יהוה. עד כדי השמדת עם ישראל ועד כדי החרבת העולם.

לכל הספקנים הנאורים שיטענו כאילו מדובר כאן במדע בדיוני חשוב להבהיר: הדברים הללו כתובים במפורש בגמרא, במסכת ברכות, בסוגיית "רֶגַע 1", וכבר הוכיחו כל הרבנים הגדולים שאין אפילו ספק קל ביחס לתקֵפוּת המדעית וההסטורית של כל מלה ומלה הכתובה בגמרא.

אז קודם כל חשוב להבהיר כי הגמרא בסוגיית "רֶגַע 1" מצביעה על קשר ישיר בין כל מופעי המלה "רֶגַע" בתנ"ך לבין הזעם האלוהי. הנה: "אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע 1 (אֶחָד) אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ"[1] ; "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע"[2] ; הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע"[3] ; חֲבִי [התחבאי] כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָור זָעַם"[4] ; כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ"[5] ; "הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע"[6] ; "בְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחַתּוּ" [7] ; "סְדֹם הַהֲפוּכָה כְמו רָגַע"[8] ועוד ועוד...

בנוסף לכך קובעת הגמרא בסוגיית "רֶגַע 1" כי הזעם היא פעולה אלוהית יומיומית, כמו שנאמר "אֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם"[9]. "ומהו משך זעמו היומיומי של האל?" שואלת הגמרא, ועונה שבכל יום ויום זועם האל רגע אחד בלבד. או אז קובעת הגמרא כי משך זמנו של הרגע הוא אלפית הדקה.[10]

יש משהו מאד מרגיע בקביעתה של הגמרא בסוגיית "רֶגַע 1" שהזעם האלוהי היומיומי הוא בן רגע אחד בלבד (אלפית הדקה). קשה אפילו לדמיין מה היה קורה לנו לו היה אלוהינו זועם שנייה רצופה ביום. שלא לדבר על דקה...

בנקודה זו מזכירה הגמרא לכולנו ש"רֶגַע 1" הוא יחידת זמן כה זעירה עד שהמוח האנושי איננו מסוגל לקלוט אותה בזמן אמת, ומיד לאחר מכן היא מוסיפה: יש רק יצור אנושי אחד שיכול לכוין אל הרגע ולמנף אותו, ושמו של היצור הזה הוא בלעם. [11]

במלים אחרות: "רֶגַע 1" הוא לא רק סם הזעם היומיומי של יהוה אלא גם יחידת זמן כל כך זעירה שאף אדם, זולת בלעם, איננו מסוגל לבודד אותה מן הגוש הגולמי של הזמן האנושי. יכולתו הבלעדית של בלעם לחדור אל הרגע, איפשרה לו לפצח ללא קושי את קוד הזעם האלוהי, להתביית על זנבו, ולהשתלט על מסלולו הבליסטי בעזרת קללות מכוונות. באופן כזה יכול היה בלעם לתרגם את רגע הזעם האלוהי למימדים של טיל קטלני סופני שלא מהעולם הזה.

אי לכך, כאשר התברר ליהוה שבלק מלך מואב שכר את שירותיו של בלעם, היה לו ברור כשמש שקמצוץ אחד של חרון אף יאפשר לבלעם להשמיד ברגע את עם ישראל, ולכלותו מעל פני האדמה. כמו כן היה ברור ליהוה שאין לו כל דרך לנטרל את עוצמתו של בלעם, והוא קיבל החלטה שלא לזעום במשך כל הימים שבהם מנסה בלעם לקלל את ישראל.

וכך, על אף הסבל העצום הכרוך בדבר החליט יהוה שכל עוד בלעם בסביבה הוא לא יזריק "רֶגַע 1", ולא יעשן "רֶגַע 1", ולא יַסְנִיף "רֶגַע 1". הוא לא יתן לבלעם את התענוג הזה ולא יספק לו כל נשק. כל עוד בלעם בסביבה הוא יכבוש לחלוטין את כעסו, זעמו, עברתו, חמתו, קצפו וחרון אפו. בלעם היה משותק. יום אחרי יום אחרי יום הוא ניסה לקלל ונמצא מברך. לבלק המאוכזב הוא הסביר: "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהֹוָה"[12] - אם יהוה מצליח לכבוש את כעסו אין לי אפילו נקודת ארכימדס אחת להשמיד בעזרתה את עם ישראל.

אז למה דוקא בעוד יומיים ירשה לעצמו יהוה להמטיר עלינו סוף סוף את צונאמי הזעם שלו? - כי כזכור, נחת בלעם זה בפלנטה שלנו - פלנטה 929 - לפני ארבעה ימים, אור ליום רביעי ה-1 ביולי 2015. הוא הגיע אלינו היישר מפרק כ"ב בספר במדבר שהיה אז הפרק היומי שלנו. הוא נשאר איתנו עד היום, ובצירוף מקרים נדיר השתלב ביקורו אצלנו גם עם ביקורו אצל יהודי פרשת השבוע לכבוד פרשת "בל(ק)עם" שנקראה היום בכל בתי הכנסת. רק מחר אחרי חצות, בסוף פרק כ"ד, ימריא בלעם סוף סוף מפלנטה 929 שלנו לפלנטה שלו, ככתוב "וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ"[13]

רק אז, כלומר רק מחרתיים, יפצה יהוה את עצמו על כל הסבל שנגרם לו כתוצאה ממניעת חמש מנות זעם יומיות רצופות של "רֶגַע 1". רק מחרתיים, כלומר בפרק כ"ה, ירשה יהוה לעצמו לא לרחם עלינו ולשפוך עלינו את חמתו, ככתוב: "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף"[14]

ב"רֶגַע 1" של זעם, כלומר באלפית הדקה, הוא יצליח לחסל 24,000. עד כדי כך היו ה"קְרִיזִים" שלו קשים בחמשת ימי בלעם. ואפילו כך הוא ירסן את עצמו ולא יכלה בזעמו את כל בני ישראל. הוא עצמו יתוודה על כך בפרק היומי של מחרתיים – "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי"[15].

מאז ועד עצם היום הזה יפחדו בני ישראל מזעמו של יהוה בכל יום ויום. משום כך הם יתחילו את כל ימיהם בתפילה המפוחדת הבאה: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית. וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ"

שבוע טוב שיהיה לנו...

 

[1] שמות לג ה

[2] במדבר טז, כא

[3] שם יז, י

[4] ישעיהו כו, כ

[5] תהלים ל, ו

[6] תהלים עג, יט

[7] איוב כא, יג

[8] איכה ד, ו

[9] תהלים ז יב

[10] או ליתר דיוק 1 מתוך 58,888 בשעה (כלומר בשעה יש 58,888 רגעים).

[11] ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא? - אין, דתניא: +תהלים ז`+ ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע, ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: +במדבר כ"ד+ ויודע דעת עליון. השתא דעת בהמתו לא הוה ידע - דעת עליון הוה ידע? אלא: מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה, והיינו דאמר להו נביא לישראל: +מיכה ו`+ עמי זכר - נא מה - יעץ בלק מלך מואב וגו`. מאי +מיכה ו`+ למען דעת צדקות ה`? אמר רבי אלעזר: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי - לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט; והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק: +במדבר כ"ג+ מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה`, מלמד, שכל אותן הימים לא זעם (בבלי ברכות ז א)

[12] במדבר כג ח

[13] במדבר כד כה

[14] במדבר כה ט

[15] במדבר כה יא

רגע 1 (RAGE 1)

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle