ספר בראשית

וישלח

פרשת

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב פָּגוּם וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם

פרשת "וישלח" היא הפרשה השלישית בטרילוגיה על יעקב ועשיו. במהלכה של הפרשה הראשונה – "תולדות" - מתחבא יעקב באוהל מפני העשייה ה"עֵשָוִית" שבחוץ. במהלכה של הפרשה השניה – "ויצא" - יוצא יעקב מארץ ה"תולדות" שלו אל מרחביה של ארץ אחרת, על מנת ללמוד לחיות בהם חיי עשיה שאין בהם מורא עשיו. בתחילת פרשת "וישלח" עושה יעקב העֵשָוִי את דרכו חזרה אל ארץ אבותיו על מנת להתאחד בה עם עשיו של ילדותו. בדרך למפגש פוגעים בו מלאכי אלוהים[1] שמאז ומעולם הם עולים ויורדים בסולם. יעקב שולח כמה מהם להכין את עשיו למפגש, ואחד מהם – אלוהי במיוחד - נותר להיאבק עמו. עד עלות השחר נאבקים יעקב והאלוהי בסגנון חופשי. כשעולה השחר מרפה יעקב את אחיזתו מעקב יריבו. עקב כך מחליף המתאבק האלוהי את שמו של יעקב לישראל - "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל".[2] יעקב משתחרר, לכאורה, מה"יעקב" שבו. רק אז הוא מרשה לעצמו להיפגש עם עשיו. רק אז מתקיים בו הכתוב "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ".[3]

פרשת הפיכתו של יעקב לישראל והתאחדותו עם העֵשָו שבתוכו מגיעה לסיומה המושלם בתיאור "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם"[4]. בכך מתממשת משאלת "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי"[5], שהביע יעקב ביציאתו. הדברים באים לידי ביטוי במדרש מבראשית רבה על הפסוק מתהילים "יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם"[6] : "יִשְׁמָר צֵאתְךָ" - "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב" ; "וּבוֹאֶךָ" - "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם"[7].

יעקב היוצא מבית אביו ומאהל אמו הוא פגום וחלקי. יעקב השב בחזרה הוא שלם. "שלם בגופו. שלם בממונו. שלם בתורתו. שלם בבניו"[8]. במהלך מסע היציאה מעצמו תיקן יעקב את החלקים הפגומים והשלים את החלקים החסרים. הוא עשה הון רב והפך להיות שלם בממונו. גם את מצבו הגופני הוא שיפר לאין ערוך - לאחר השנים שבהם המית את גופו באוהל התורה. עשרים שנות השדה חישלו את גופו ואפשרו לו לגול אבנים רבות מעל פי הבאר. במהלך השנים הללו הוא חדל גם להיות בגפו - אחד עשר בנים ובת נולדו לו, והוא הפך להיות "שלם בבניו".[9] גם תורתו לא נפגעה במהלך שנות השדה[10], למרות שמטבע הדברים לא היה יכול להרשות לעצמו להתמכר לה כמו בשנות האוהל, וכמו בארבע עשרה השנים שבהם טמן עצמו בבית מדרשו של עבר[11].

לאחר כל ההשלמות והתיקונים הללו יכול יעקב להרשות לעצמו להשתקע במולדת נעוריו, ולעשות בה את צעדיו הראשונים כתושב-חוזר עתיר ילדים ונשים, ועתיר בנכסי חומר ורוח. יעקב בוחר להשתקע בשכנות לשכם. מיד לאחר שהוא מגיע לשכם עם כל ילדיו, נשיו, עבדיו ונכסיו הוא חונה על פני העיר, ונוטה שם את אהלו. אחר כך הוא קונה חלקת שדה גדולה מאת אדוני המקום, בני משפחתו של נשיא העיר, חמור, ששם בנו – שכם - כשם עירו.

 שכם – מקום מזומן לפורענות

 על פי המדרשים השקיע יעקב בשכם נכסים ומאמצים רבים. הוא התקין בה שווקים, גשרים ומרחצאות[12]. הוא חנן את פני העיר ונכבדיה במשלוח מתנות, וליתר אזרחי העיר פתח שווקים שמוכרים בהם הכל בזול, במחיר שווה לכל נפש[13]. גם בית מדרש מקומי הוא הקים במקום, ובו למדו הוא ובניו תורה והגו בה יומם ולילה[14]. יעקב הפך להיות אחד מפטרוני ופרנסי המקום. היה לו מאד חשוב להשקיע בכינון יחסי שכנות טובים, בהבאת שלום, וביצירת מזרח תיכון חדש. הוא עשה את כל המאמצים על מנת שהשיבה לארץ אבותיו תצליח על הצד הטוב ביותר. הוא רצה למנוע מצב של קליטה לא טובה שתביא בסופו של דבר לעזיבת שכם, ואולי אפילו לירידה נוספת מהארץ. הוא לא העלה על דעתו שעדיין נכונו לו ולבניו נדודים רבים בארץ אבותיו, ושבסופו של דבר, ייכשלו כל נסיונות הקליטה. הוא לא חלם על כך שהוא ובניו עתידים לרדת מארץ ישראל למצרים, לתפוס אמריקה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ולהצליח סוף סוף לבנות ולהיבנות שם, ולהשקיע ולהיקלט למשך דורות רבים. הוא לא חלם על הפורענויות המחכות לו בעתיד הקרוב ביותר בשכם. הוא לא ידע עדיין על קיומו של המאמר התלמודי הקובע כי "שכם מקום מזומן לפורענות - בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו האחים את יוסף, ובשכם נחלקה מלכות בית דוד"[15].

מהר מאד יתברר לו שהפסוק "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" אינו מציין את תחילת עידן המנוחה והנחלה, אלא את סופו. "והטעם שבא יעקב בשלום", כותב אבן עזרא, "שלא אירע לו שום מאורע (עד כה). עתה יתחיל לספר מאורע דינה"[16].

"מאורע דינה" יוביל לטבח העקוב מדם שיטבחו בני יעקב העקובים בכל הזכרים הנאיביים של העיר שכם. הטבח העקוב הזה יעכב בכמה שנים (או דורות) את כל תוכניות השלום של יעקב השלם, וידחה עד להודעה חדשה את כל הפרוייקטים של המזרח התיכון החדש...

 (נצא להפסקת פרסומות של כמה שעות ובעזרת השמ תתברך ניפגש בפרק הבא : "מאורע דינה והטבח בשכם"...)

[1] ראי/ה בראשית לב ב

[2] בראשית לב כט

[3] בראשית לג ד

[4] בראשית לג יח

[5] בראשית כח כא

[6] תהילים קכא ח

[7] בראשית רבה פרשה עט סימן ב

[8] בראשית רבה פרשה עט סימן ה ; תלמוד בבלי שבת לג ב

[9] הבת היחידה היא דינה. סטטיסטית מתקבל על הדעת שארבע נשותיו של יעקב ילדו לו יותר מבת אחת. ממש כשם שמתבקש שלאברהם נולדו בנות מנשותיו... אבל בדרך כלל המקרא מתעלם מבנותיהם של אבותינו ואמותינו ולא סופר אותן...

[10] ראי/ה בראשית רבה פרשה עט סימן ה

[11] בראשית רבה פרשה סח סימן ה ; תלמוד בבלי מגילה טז ב.

[12] ראי/ה תלמוד בבלי שבת לג ב

[13] בראשית רבה פרשה עט סימן ו

[14] אבות דרבי נתן נוסח ב פרק ג; קהלת רבה פרשה י סימן ח

[15] בבלי סנהדרין דף קב עמוד א

[16] אבן עזרא לבראשית לג יח דיבור המתחיל `ויבא יעקב שלם`

אשליית המזרח התיכון החדש (מבוא לפרשת הטבח בשכם)

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle