סדר ט"ו בשבט א'
קיבוץ נערן
הדלקת נרות חג
קבלת חג זו מוקדשת לט"ו בשבט. חג של נטיעות. ראש השנה לאילנות. חג של פירות, שבעת המינים. נאחל שיתמלאו האילנות שפע, וכל טוב.
חג שיש בו 4 כוסות של יין המצביעות על חילופי הצבעים בטבע באילנות בין העונות. מנהג קדום בעם ישראל המבוסס על התיקון העתיק שהתקינו המקובלים.
בפרוס לילו של החמישה עשר לחודש שבט, מתכנסים כל בית ישראל מסביב לשולחן הערוך, אוכלים מפירותיה של ארצנו ומספרים בשבחה של ארץ ישראל .
ארבעה ראשי שנים הם
באחד בניסן: ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול: ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי: ראש השנה לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט: ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.
(משנה ראש השנה, פ"א מ"א)
ולמה נקבע ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט?
בתקופת המשנה נקבע ט"ו בשבט כראש השנה לתרומות ולמעשרות - מיסים של אותה תקופה.
בהפרשת התרומות והמעשרות מיבולי פירות האילן נהגו אבותינו לפרנס את הכוהנים ואת הלוויים, באשר לא היתה להם נחלת שדה וכרם, ואת העניים, שלא יכלו לפרנס את עצמם.
כוס ראשונה - כולה יין לבן
הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצווה של שתיית כוס ראשונה מארבע כוסות של סדר ט"ו בשבט.
קריאה: יין לבן בלבד, על שום מה?
היין הלבן מסמל את עונת הסתו וראשית החורף והסגריר. עת תשש כוחה של חמה, ותנומה ושלכת בעצים.
עת רדת השלג ועת פריחתם של הפרחים הלבנים: חצב, סתוונית וכרכום, חבצלת ונרקיס.
לחיים!
שירה:
שלג על עירי כל הלילה נח
אל ארצות החום אהובי הלך
שלג על עירי והלילה קר
מארצות החום לי יביא תמר.
דבש התאנה ומתק החרובו
אורחת גמלים עמוסי כל טוב
הנה שוב ישוב שמש כלבבי
ומשם תפוח זהב יביא
נקרא:
בהמשך הדורות ציינו פזורי ישראל את חג החמישה עשר בשבט באכילת פירות ארץ ישראל. באכילתם חוזק הקשר הרגשי לארץ ישראל וכך היתה תפילתם של המקובלים: "יהי רצון שבכוח סגולת אכילת הפירות, שנאכל ונברך עליהם עתה, יתמלאו מעוז שפע הודם, לשוב שנית, להגדילם ולהצמיחם מראשית השנה ועד אחרית השנה לטובה ולברכה לחיים טובים ולשלום".
חיטה
החיטה היא הראשונה משבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו.
נתכבד בחלת - חג מקמח החיטה ונברך: "המוציא לחם מן הארץ".
שירה בציבור:
מלאו אסמינו בר ויקבינו יין
בתינו הומים,
הומים מתינוקות
ובהמתנו פורה.
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה
ואין, ואין עדיין.
זית
הפרי הקטנטן שאנו אוספים במכות עץ, הוא הוא מלכם של כל עצי הפרי.
עיקר גידולו של הזית בנחלת שבט אשר, וזהו הפרי למאכל, השמן למאור ולמאכל, והסבון לרחצה.
כוס שניה - רובה יין לבן ומיעוטה אדום
קריאה:
יין לבן מהול במעט אדום על שום מה?
הכוס השניה מסמלת את החלשות כוחו של החורף. את סימניו הראשונים של האביב ואת הפריחה הוורודה המכסה את ארצנו בעונה זו. הרקפת, השקד, כליל החורש והציפרנית.
לחיים!
תמר
נטעם מן התמר שכולו דבש ונשיר:
שירה בציבור:
צדיק כתמר יפרח
כארז בלבנון ישגה
גפן
נטעם מן הצימוקים המתוקים ונחשוב על הענבים והיין המשמח לבב אנוש.
שירה בציבור:
השקדיה פורחת
ושמש פז זורחת
ציפרים מראש כל גג
מבשרות את בוא החג
ט"ו בשבט הגיע
הארץ משוועת הגיעה עת לטעת
כל אחד יקח לו עץ
באתים נצא חוצץ
ט"ו בשבט הגיע
חג לאילנות.
נטע כל הר וגבע
מדן ועד באר שבע
וארצנו שוב נירש ארץ זית יצהר ודבש
ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות
כוס שלישית - חצייה יין לבן וחצייה אדום
קריאה:
חציו לבן וחציו אדום, על שום מה?
כוס זו מסמלת את האביב. הצמחים נהנים באחת מן האדום - הוא חום השמש השופע. מהלבן - הם גשמי החורף שנאצרו בקרקע. שילוב זה הוא המעניק את האון והחיות שיש לו לאביב ומן האדמה עולים ופורחים הפרחים הצהובים: החרצית, החרדל, הקידה השעירה והשיטה.
לחיים!
תאנה
נטעם תאנה ונאמר:
נמשלה תורה לתאנה. כל הפירות יש בהם פסולת. תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים. רימון יש בהם קליפות אבל תאנה כולה יפה לאכילה!
שקד
נתבונן בענף פורח של עץ השקד, נהנה מן הפריחה הנפלאה נאכל מפרי העץ ויערב לנו טעמו העשיר.
נקרא:
חזיון זה של השקד הפורח הפך מאז ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל לדגלו של ט"ו בשבט.
מטעי השקדים שנטעו במושבות הראשונות ביהודה ואחר כך בגליל התחתון היו פורחים כבר בסמוך לט"ו בשבט, וטבעו חותמם על החג המתחדש. גם מטעי הלוז (לוז - שקד) בכפרי הערבים הוו בפריחתם תפאורה נהדרת לחג. דומה והשיר על השקדיה הפורחת של י. דושמן הוא שהשריש בפי הילדים, ואח"כ גם הבוגרים את השם שקדיה לשקד.
חרוב
קריאה:
חרוב זה שאנו אוכלים על שום מה?
חרוב מלשון חרב וחורבן הוא העניו שבפירות והאחרון שבהם שכולו קליפה, אך אוהביו יודעים כי תוכו רצוף דבש.
חוני המעגל היה הולך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב.
אמר לו: "החרוב לכמה שנים הוא טוען פירות"?
אמר לו: "לשבעים שנה".
אמר לו: "כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה"?
אמר לו: "אני מצאתי את העולם בחרובים. כשם שנטעו אבותי לי, אטע אף אני לבני".
כוס רביעית כולה יין אדום
שירה בציבור:
היא תביט אלי טובה וחכמה
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
היא תגיד - "אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך"
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה!
היא תביט אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
קריאה:
יין אדום על שום מה?
היין האדום מסמל את הקיץ - את החום. עת פריחת הפרחים האדומים: הפרג, הנורית וניצני הרימונים
ומועד הבשלת הפרי האדום, השזיף, התפוח, הענבים והאבטיח.
לחיים!
בסיום הסדר נוהגים לקיים מצוות נטיעות.
נקרא:
עץ נטעתי בחג האילן, בגני הקטן ולאדמת גני אמרתי כך:
אני ואת קשורים לעד בנטע הרך יגדל ויצמח.
שירה בציבור:
ארצנו הקטנטונת ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת מולדת יחפה
קבליני אל שיריך כלה יפיפיה
פתחי לי שעריך אבוא בם אודה יה.
בצל עצי החורש
הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.
עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לא תם
עוד ליבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט
את לי רק את אחת, את לי אם ובת
את לי את המעט, המעט שנותר.
נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים
ישנה דממה רוגעת וקרן אור יפה
ולאורה נפסעה ברגל יחפה.
נקרא:
איך זה להיות עץ / דתיה בן-דור
פעם שאלתי עץ:
עץ, איך זה להיות עץ?
אתה ודאי מתלוצץ -אמר העץ.
לא ולא אמרתי.
ברצינות גמורה.
זה טוב או רע?
רע?! - תמה העץ - מדוע?
ולא איכפת לך שאתה תקוע
כל השבוע?
אינני תקוע.
אני הרי נטוע.
ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים,
או לראות מה נשמע
במקומות אחרים
אין לי כל צורך לנוד ולנוע,
ציפורים מזמרות לי באופן קבוע,
פרפרים לי נושקים,
מלטפת הרוח,
ולנגד עיני כל האופק פתוח.
ובלילה, כשכולם ישנים אז מה?בלילה אני מאזין לדממה
ושומע
איך נושמת האדמה,
איך פירות מבשילים,
איך יורדים הטללים.
ובתוך ענפי ישנים גוזלים ואני שומר על שנתם.
אני אוהב אותך עץ - אמרתי,
והלכתי אל גני
ונטעתי לי עץ מול חלוני.
חסל סדר ט"ו בשבט כהלכתו.
חג שמח
עוד לחג >
