נדמה שאיחרנו
יוסי אסף
בית השיטה
נדמה שאיחרנו מאוד לגלות אתכם מבעד להבלי העכשיו, ואולי החמצנו את שהיה בהישג יד, לטעון עמנו בעברנו שלנו - הרפתקה אנושית שלא תיאמן של נחישות רצון, אודיסיאות של פרטים המצטרפות לזהותנו שלנו האחת - היות יהודים בארץ ישראל.
פעמים רבות מדי מיהרנו לחלוף על פניכם, המאיטים צעד, מכדי להיות נכונים לסיפור עיקש ומייסר של בניית יש מאין. של נוודות לקראת חלום בלתי אפשרי, של בני טובים הנוטשים את המובטח, בשמה של הבטחה שאין ערב לה. של פליטי גיא ההריגה המבקשים אתה נורמלי תוך יצירת הלא-נורמלי. של הקודחים בדמם ובליבם את אדמת העמק להפריחה. של העולים וחוברים מעטים אל מעטים כנגד כיוון הזרימה, של המבקשים חברה אחת בעולם שאבדה לו תמימותו.
ואם מתגנבת לכאן עצבות מעט עדות היא עד היכן הרחיק חלומכם ומה כובד משקלם של אחריות שהעמסתם על כתפי מי שעדיין הרשות בידו נתונה - לא עליכם המלאכה לגמור ואין אנו בני חורין להיבטל ממנה. אני מביט אל תוך עיניכם המלאות חכמת מי שהעז ועמד לו הכוח להתפלל עבורנו, בניכם, שבגרותנו לא תבייש את שיבתכם.
כה לחי, חברינו בני השיבה הטובה.