חָיִינוּ כְּמוֹ פְּרָחִים.

חַרְצִיּוֹת יְתָאֲרוּ זֹאת נָכוֹן.

בַּמַּיִם שֶׁנִּתְּנוּ

בָּאֲדָמָה הַקַּיֶּמֶת

תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוּחוֹת.

פָּרַחְנוּ כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ הַפְּתוּחָה

מְנַסִּים לְהַרְחִיק מֵעֵבֶר לַשְּׁבִיל

אֲבָל נִשְׁאָרִים בַּמָּקוֹם.

בָּאוּ לְפִתְחֵנוּ

צָרוֹת־צְרָעוֹת וּפַרְפָּרֵי־נִסִּים

אֲבָל רֹב הַיָּמִים נִדְמוּ כְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

הָיִינוּ יָפִים בִּזְכוּת שְׁעָתֵנוּ הַקְּצָרָה

בִּזְכוּת חַד פַּעֲמִיּוֹתֵנוּ

מִתְנַחֲמִים בֶּהֱיוֹתֵנוּ רֹב.

חָיִינוּ כְּמוֹ פְּרָחִים בְּצֵל מָנוֹף.