באים אלינו ימי סוכות, ושוב מתעוררת השאלה: מה החג הזה לנו?

אסיף הכותנה בעיצומו, אבל קשה לבסס חג על הגידול הזה, שכה אכזבנו בשנים האחרונות. תבואה כבר לא גידול מרכזי, אם בכלל. כתוב: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". אבל פסח הוא החג לזכר יציאת מצרים, ואין טעם לחבר הגדה שניה. אז מה עושים?

עלה בי הרעיון שניתן לפתח את חג הסוכות ל"חג חלוצים", ויהיה זה זכר לחלוצים שגרו בסוכות ואוהלים, עבדו עבודה מפרכת, ובנו את הארץ. ענף עץ תמר יסמל את החלוציות בחידוש גידולים כמו התמר.

ענף עץ הדר (ולא האתרוג המיובא) יסמל פיתוח המשק החקלאי ליצוא.

ענף עץ עבות (ולא הדס) יסמל ייעור הארץ. ענף ערבי נחל יסמל ייבוש הביצות ופיתוח מערכת המים בכלל וההשקייה בפרט.

האם חג כזה יוכל למצוא אחיזה במציאות המתהווה היום בארץ ובקיבוץ?