פורים
מקורות והגות/

רבי אליעזר ברבי קליר

הפיוט 'אץ קוצץ'

את הפיוט "אץ קוצץ", הכתוב במתכונת של לשון -נופל-על-לשון, חיבר הפייטן הפורה רבי אליעזר ברבי קליר, שכנראה חי בארץ-ישראל במאה ה- 8 לספירה, ושרבים מפיוטיו נתקבלו בין התפילות של מועדי ישראל (ב"מחזורים"). כך גם נכלל "אץ קוצץ" בין הפיוטים המיוחדים ל"שבת זכור" שלפני פורים, שהכשירו את הלבבות לשמחת החג הקרב. יש לשים לב לאותיות הפותחות את השורות, המציינות 
בצירופן את שם המחבר - א' ל' ע' ז' ר' ב' י' ר' ב' י' ק' ל' י' ר'.

 

אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ 
קְצוּצַי לְקַצֵּץ 
בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ 
רְצוּצַי לְרַצֵּץ 

לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ 
פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ 
כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ 
כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ

עָב בָּקַע מֵרֹאשׁ 
יְחִידִים מֶנּוּ גְרֹשׁ 
חָל וַיֵּלֶךְ וַיִּפְרֹשׁ 
וַיָּשָׁב עַל גַּבִּי חֲרֹשׁ 

זֻמַּן וְהֻנְקַב לְרֹאשׁ 
רֵאשִׁית גּוֹיִם לָרַע לִדְרֹשׁ 
הֱיוֹת לְכָל בּוֹגְדִים רֹאשׁ 
וְצִפְעוֹ תְּלוֹת בְּמִבְחַר בְּרוֹשׁ 

רָץ וְהֻקְרָה בַּדֶּרֶךְ 
עֲיֵפֵי טַרְחוּת דֶּרֶךְ 
וּפָץ לֹא זוּ הַדֶּרֶךְ 
תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דֶּרֶךְ 

כַּנָּחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ 
שָׁלַח יָד בְּחַמּוּקֵי יֶרֶךְ 
וְעַל כָּל רֹאשׁ דֶּרֶךְ 
זִנֵּב כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ 

יָעַף וְעָף וְחָשׁ 
וּמֵחוּר פֶּתֶן רָחַשׁ 
וְנוֹדַע כִּי הוּחַשׁ 
מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ 

רָגַשׁ וְלָחַשׁ 
וְעֵת לֵדָתוֹ נִחַשׁ 
וּבִכְשָׁפָיו הֻכְחַשׁ 
וּכְחַלָּשׁ נֶחֱלַשׁ לֹא חָשׁ 

בִּכְשָׁפָיו הִלְּלוֹ 
וּבִקְסָמָיו חִלְּלוֹ 
יוֹם הֶעֱמִיד וְזִלְּלוֹ 
שֶׁמֶשׁ הִדְמִים וְזִלְזְלוֹ 

יָגַע וְלֹא הוּנַח לוֹ 
וְלַחֲרָפוֹת נִחֲלוֹ 
עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הִזְחִילוֹ 
לְהִמָּחוֹת הוּא וְכָל חֵילוֹ 

קָט וְשֵׁן חָרַק 
וְנֶאָצוֹת שָׁרַק 
זְמוֹרָה בְּאַפּוֹ הֵרַק 
וְחַרְבּוֹ הִבְרַק 

לַמִּילָה פֵּרַק 
וּכְלַפֵּי מַעְלָה זָרַק 
וּלְשֵׁם שֶׁמֶן תּוּרַק 
בְּעַזּוּת יָרוֹק יָרַק 

יָהּ אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר 
צָו אֶל מְשׁוּל עֹפֶר 
זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר 
כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר 

רֻשַּׁם בְּזֶה סֵפֶר 
בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים לְהֵחָפֵר 
לְהִמָּחוֹת מִסֵּפֶר 
וְלֹא יִכָּתֵב עִם כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בַּסֵּפֶר

 

מילון:

קוצץ בן קוצץ - רשע בן רשע - המן מזרע עמלק.

קצוצי - בני עמי המהולים.
פולץ - אחזתו פלצות.
נתלוצץ - היה ללעג.

כעץ - כאשר יעץ.

מחצצים לחצץ - לירות חיצים.

ביוצאים למלחמה – ביהודים.
לנצץ - לדרוס כנץ.

מראש - מלענה.

צפעו - בניו.

עיפי טרחות - רקה והתנפל על עייפים מטורח דרכים.

ופץ לא זו הדרך - נפוצו ותעו בדרכים.

בנחש עלי דרך - בשבט דן שלח עמלק ידו וזינב את נחשוליו לפי המדרש (ילקוט 
שמעוני, סוף פרק כי תצא).

בחלש נחלש ולא חש - עמלק לקה בחלש (גורל) ולא נשאר לו חוש וכוח (ע"פ הפסיקתא, מובא בילקוט רמז רס"ה).

אם העמיד - משה במלחמתו בעמלק העמיד, לפי המדרש, גלגל חמה ולבנה.
וזללו-וזלזלו - עניינם אחד.

הזחילו - הכריעו לטבח.

קט - קצף.

למילה פרק - ע"פ המדרש: "ויזנב את הנחשלים" - חתך את מילותיהם.

משול לאפר- זיכרון עמלק יהיה לאפר. בתורה ובנביאים ובכתובים.

להיחפר - עמלק נזכר לחרפה ולשמד בתורה (שמות י"ז, י"ד; דברים כ"ה י"ז) בנביאים (שמואל א', ט"ו) ובכתובים (מגילת אסתר).

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle