top of page
שבת
מקורות והגות/

רות גביזון

הצידוק החברתי תרבותי לשבת

ייתכן כי הטעם של דתיים להסכים להסדר כזה הוא רצון לכפות אותי להימנע מחילול שבת מטעמים דתיים. אבל, הטעם שלי להסכים איננו הרצון להתחשב בשאיפותיהם בעניין זה. אמרתי כבר כי הרצון הדתי איננו לגיטימי בעיניי כהצדקה לחוק שיגביל אותי. הטעם שלי להסכים הוא רצוני העצמאי שלי, כאישה יהודייה חופשיה, החיה במדינה שרוצה לשמור את תרבותה הציבורית יהודית-עברית, בביטוי בולט ומשמעותי של ייחוד השבת בפרהסיא הישראלית. אני מקבלת, לכן, שיש פה הגבלת חירות מטעמים תרבותיים.

[...]

חופש העיסוק, חירות הפעולה וחופש הקניין כזכויות חוקתיות אין פירושן חופש לקיים פעילות עסקית שבעה ימים בשבוע או 24 שעות ביממה. הגבלה מטעמים של אכיפת יום מנוחה כללי היא למטרה ראויה.

[...]

הצידוק החברתי-תרבותי לייחוד השבת מימי שבוע אחרים מבוסס על ההנחה כי לציבור הישראלי כולו יש עניין בקיומו של יום אחד בשבוע שיהיה יום מנוחה. יתירה מזו, לא די כי לכל אדם תהיה זכות לנוח  מעבודתו יום אחד בשבוע, לפי בחירתו או לפי האינטרס של מעבידו. חיוני לחברה כי יום זה יהיה משותף לכל חלקי הציבור, על מנת שתתאפשר בו פעילות משותפת של קבוצות, משפחתיות ואחרות.

[...]

קיומה של פעילות בשבתות (הן לגבי מוסדות חיוניים והן לגבי מקומות בילוי) מסייעת לשמור על רמת הרווחה של הנזקקים לשירותים אלה, אולם מכבידה על ההנאה מיום המנוחה השבועי של מי שחייב לעבוד ולהפעיל אותם. אם נבטל את האיסור הכללי על פעולות של מסחר ושל ייצור בשבת, נגיע מהר מאוד למצב שבו יהיו לחצים גדולים על עובדים לעבוד בשבתות, הן כלכליים והן אחרים.

רות גביזון - פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, כלת פרס ישראל למשפטים. בשנת 2003 פרסמה עם הרב יעקב מדן אמנה שמהווה ניסיון להגיע להבנה בין דתיים ושאינם דתיים בנושאי דת ומדינה.

עוד לחג >
bottom of page