פסח
מקורות והגות/

שוש אשר

וחלילה שתישפך טיפה

יבנה, 1988

אין לנו קערת פסח. הקערה היא המשטח של השולחן, ועל השולחן אבא מסדר את הדברים. החרוסת
שלנו עשויה מתמרים עם בטנים או אגוזים גרוסים. את הביצה מסמנים בדיו כחול, הכרפס הוא
ממש עלי הכרפס המאוצבעים. המרור הוא ירק שנקרא "כורת" (שייכרתו אויבינו), מאד
חריף, דומה לשום. זרוע – נוהגים לשחוט כבש בחמולה ולקחת חלקי זרוע ולשים על השולחן. אין
..אפיקומן, וכמובן לא גניבה.

כולם שותפים בקריאה. כל אחד קורא קטע וכשמגיעים לפסוק "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי
ממצרים" עושים תרגיל אקרובטי: מרימים יד שמאל עם חתיכת מצה, מקיפים את הראש ומכניסים
לפה, שנרגיש ונמחיש את העבודה הקשה שבעבדות.

בעשר המכות מכינים כוס ובקבוק מיוחדים. אחד הילדים קורא "דם, צפרדע" ואבא יוצק מן
הבקבוק אל הכוס. וחלילה שתישפך טיפה, אחרת אחת המכות תתממש. ואז יש מתנדב תורן להוריד
את הכוס ולשפוך בשדה רחוק מן הבית. בדרך כלל הייתי אני המתנדבת. תמיד ירד גשם, תמיד "חושך מצרים". פעם רציתי לשפוך בגינה (אז מה?) אך נורא פחדתי מן המכות (מצרים).

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle