מושגים וביאורים
סליחות
תפילות בלשון פיוטית, שתוכנן בקשת סליחה ורחמים על החטאים. על פי המנהג שבמסורת הדתית קמים באשמורת הבוקר לומר תפילות אלו בימים שבין ראש חודש אלול ויום הכיפורים, הלא הם ימי הסליחות.
הדלקת נר של יום טוב
עם הדלקת הנר בערב ראש השנה נוהגות הנשים לברך גם "שהחיינו", וללבוש בגד חדש או לשים על השולחן פרי חדש.
ברכת כתיבה וחתימה טובה
נוהגים לברך זה את זה בברכת "שנה טובה" וב"חתימה טובה".
הנוסח האשכנזי לברכה זו הוא: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
הנוסח בעדות הספרדיות הוא: "תיכתבו בספר חיים טובים".
נוסח התימנים הוא: "ותיכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון".
ימים נוראים
שלושת הימים של ראש השנה ויום הכיפורים נקראים "הימים הנוראים"/
יש מרחיבים מושג זה ומשתמשים בו גם לציין מהותם של שבעת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים. מקור השם באופיים של הימים האלו כימים של דין ומשפט.
תשליך
תפילה הנאמרת ביום א' של ראש השנה קודם שקיעת החמה, על שפת נהר או מעיין. המתפללים אומרים "ותשליך במצולות ים כל חטאתינו". ומנערים את שולי הבגד – סמל להיטהרות מן החטאים ליד מקור מים.
מחזור
ספר המכיל תפילות ופיוטים, החוזרים לפי הסדר כל שנה. בעדה הספרדית קוראים בשם זה קובץ תפילות לכל השנה; ואילו בעדה האשכנזית ה"מחזור" הוא ספר התפילות שיוחדו לראש השנה, ליום הכיפורים ולשלוש הרגלים.
בין כסה לעשור
עשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. הימים שבין כסה לעשור - הם הימים מראש חודש תשרי, כאשר הירח מכוסה, ועד עשרה בו.
שבת שובה
השבת שחלה בעשרת ימי תשובה, לפני יום הכיפורים, ונקראה על 'שם ההפטרה שקוראים בה, והמתחילה כך: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך" (הושע י"ד, ב'). פרק זה נבחר בהתאם לרוח הימים המיוחדים של חשבון הנפש.
עוד לחג >
