פסח
מקורות והגות/

רפי רווה

שמים חדשים וארץ חדשה / מרוקו

אני יושב לי כך, בביתי החדש, מהרהר בימי הפסח המתקרבים עלינו, בני הדור החדש, ששומרים
את החג למחצה, לעתים חמץ ומצה יחדיו, כשהכופתות מרובות על ההגדה.

דווקא בשל כך מתעצב בי מראה הבית המרוקאי המסורתי.

המפגש המשפחתי הנרגש, השולחן הארוך הנמתח לכל אורכו, מכוסה מפה לבנה ענקית, כלים
מפוארים שהאור מרצד ומנצנץ בהם, המעשה הפיוטי-החגיגי, ריחות התבשילים הממלאים את
כל חלל הבית. ובאותה נשימה אחת ארוכה, מתלווים למראה הימים הסמוכים לחג, העוברים
כמטורפים, מתוך הכנות שאין להן סוף. הכנות אלה הם ה"קרשצ'נדו" שמביא לשיא: החג
ברוב הדרו.

פותחות הקניות בלי חשבון, מלוות בדיקת איכות בשווקים, סחיבת משקל רציני ואפסון
כמעט בלתי-אפשרי (אפילו מתחת לשולחן ולמיטות). כמויות האוכל מצריכות שעות בישול
אינסופיות ותכנון כמעט צבאי. ועל הכל מנצחת אמא: תוך תיאום מדויק, ארגון הזמן וחלוקת
העבודה. בין בישול לכביסה היא מפזרת בשמש את נוצות השמיכה. בין סיוד התקרה והקירות,
צובעים אף את חריצי המרצפות ושופכים כמעט אין סוף מים על התריסים והחלונות.

וסוף סוף, קרב ובא היום החשוב של ערב פסח. אותה שעה, הגיעה העבודה למרום שיאה. הכלים
נשטפו מהר והועמדו בערבוביה על הרצפה, על השולחן ועל החלונות - לייבוש. ואחר כך נארז
הכל בארגזים שהועלו למעלה. שם אני, על הסולם, מוריד את הקודש - כלי אחר כלי בזהירות
יתרה, מקבלים אותם ממני ברוב כבוד ובאופן מתון מתון, מורידים אותם ארצה ומוסרים לידי אמא.

וכשאבא אומר – "צריך לבדוק את החמץ!", הוא מדליק את הנר, נותן לתוך ידי כף מיוחדת,
ובעצמו, בידו האחת נוצה לבנה ובשניה הנר, ואנחנו בודקים... ניגש אבא אל החלון
!האחד... ומוצא! אל השני ו... מוצא
..אני צוחק בלבי, אבל אני שותק – ישחקו להם גם הם, פעם בשנה.

אור ל-14 בניסן, לאחר שקיימנו מצוות בדיקת חמץ (הפרורים נארזו במטלית יחד עם נר
השעווה ונקשרו שמא יגיע עכבר ויפזר את הפרורים). הכל כבר היה מוכן לסעודה. באותה
שעה מוקדמת נפרדנו מן החמץ לשמונה ימים.

הכל השתנה באותו יום: שמים חדשים וארץ חדשה. אבא חוזר מבית הכנסת, אמא לבושה בגדי
חג, מקושטת כמלכה המחכה לבוא המלך, השולחן ערוך יפה והכל מסביב נוצץ מנקיון וציחצוח.

המשפחה מתאספת. אלפי נשיקות, כנהוג.

וכשהכל מסובין בהתרגשות - אוכלים, שותים, מתפללים, מספרים ביציאת מצרים, משוחחים
..וצוחקים - עולה בניגון מזרחי, הפיוט הנכסף.

הדור הזה שהחולין רובץ עלינו, האם נוכל לחוש שוב את בית אבותינו שגנזו בנפשם אוצרת של חום וקודש? ומה על בנינו? לאן ילכו הם ומה ימצאו אצלנו?

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle