יום העצמאות
מקורות והגות/

יום טוב לוינסקי

 בפרוס חג העצמאות הראשון במדינה 

מאימתי נכנסים לחג המדינה? משקיעת החמה של יום ד' באייר, כמנהג המקובל בכל חגי ישראל ומועדיו, חוץ מאילו תעניות-ציבור. וזכור לנו מה שאמר הנביא: "השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה, ל', כ"ט). הכרזת המדינה היתה בערב שבת, ה' אייר, תש"ח - כמה שעות לפני התאריך והשעה, שהבריטים קבעו את זמן צאתם מן הארץ. שליחי האומה הקדימו "נעשה לנשמע" כדי לקבל שבת ראשונה במדינת ישראל העצמאית. ועל כן צריך לתת לערב-חג זה אופי של ערב שבת: ביום ד' באייר נעשות ההכנות לקראת החג, כמו ביום ו' בשבוע. לפנות ערב מבטילים את העם ממלאכה, מפסיקים את התנועה, סוגרים חנויות ובתי שעשועים ושבת המדינה יורדת לעולם. בכל בית מדליקים נרות בפמוטות של שבת, זכר לאותו  ערב שבת, ומעמידים את הנרות בפתחי הבתים ובחלונות - לפרסומי ניסא. אותה שעה מתכנסים לבתי כנסיות ולמקומות ציבור למשמע מקרא המגילה, מגילת העצמאות. לאחר קריאת המגילה - סעודת שבת וחג בחוג המשפחה והידידים, בבשר ודגים וכל מטעמים.

 

בבתי הספר לומדים בפרוס החג כמו שנוהגים ערב כל חג ושבת. עורכים מסיבת חג, כיד הדמיון הטובה על מורינו ומחנכינו. כמה ימים לפני החג לומדים בבתי הספר על פרשת מאבקנו, בדרך ליום המדינה, על לבטינו ונצחונותינו. לומדים פרקי ספרות מתאימים, משננים את המגילה. בחג המדינה אין כל לימודים וכינוסי בית ספר. ויתכן, שילדינו ומחנכינו ישכילו להמציא לכבוד החג משחקים מיוחדים, כשם שנעשה לחנוכה ע"י הסביבון, לפורים ע"י הרעשן, לל"ג בעומר - ע"י הקשת, לשמחת תורה - ע"י הדגלים. 

 

במנהגי בית הכנסת צריך חג המדינה להתקדש. ייקבע במסורת וייכתבו מנהגיו בכל סידורי התפילה. לא ייאמר בו תחנון. יקראו "הלל", יאמרו "יעלה ויבוא", יקראו בתורה מעין המאורע, (במדבר פרק י' למשל, או פרשה בעניני חובת האזרח בארצו, כגון ויקרא כ"ה, כולו או למקוטעים). ויפטירו בנביא: נחום ב', א'-ג' וכדומה לו. בערב החג, לפני הסעודה מקדשים על היין וחייבת כנסת ישראל לרום ולהפליג בכבוד היום. על יום גשמים אמרו חז"ל, שהוא גדול כיום קיבוץ גלויות, כיום שנבראו בו שמים וארץ, כיום שניתנה בו תורה או גדול אפילו ממתן תורה. ולא כל שכן יום מתן המדינה. 

 

ויבואו בעלי שאר-רוח וישלימו את פרשת חג המדינה: במקראות ופיוטים, בעיטורים ותפארות במבואות ובשכונות, בתהלוכות ובהשאת משואות, בסמלים ובדגלים - הלכהלימים יבואו ולחגים שינקופו. כי אין צורת חג נקבעת אלא במרוצת שנים. אולם יסודו של החג יקרא בראשיתו: חג עממי מקרא קודש, זכר ליציאתנו משעבוד לגאולה. 

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle