חשיבותה של מגילת רות, כך מגלה לנו מדרש רות רבה, היא בהיותה מגילת החסד: "מגילה זו [...] למה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב גומלי חסדים." (פרשה כ, טו). הלקח המתבקש מקריאת המגילה: אם נצליח לחלץ התנהגות של חסד אמיתי, לראות את האחר ולהיות רגישים וטובים כלפיו, נזכה להביא משיח כדוד המלך (שהוא, כידוע, מצאצאיה של רות). רות היא האחר האולטימטיבי – מואביה, אישה, עניה, אלמנה. החוליה החלשה ביותר בשרשרת החברתית. לכאורה, רות זוכה ליחס של חסד, והקורא יכול לסיים את המגילה שמח וטוב לב. אך למעשה קריאה מעמיקה מגלה את העדר החסד הרווח בבית לחם של אותם ימים: רות ונעמי יושבות בתוך קהילת בית לחם, אלמנות וחסרות כל, ואיש אינו דואג להן. כשרות מגיעה ללקט בשדה בועז נאלץ להפציר בנ
top of page