שאלו על לב ירושלים | יעל גרוס-רוזן

שאלו על לב ירושלים שאלוה לשלומה - אבנים בלב ירושלים כיכר השוק הומה.

בשקרים ועוול מתעטפת לרגל מלאכת החומה אך מבעד לצעיף נשקפת עירנו עירומה.

שלא רודפת צדק צדק לא רוצה שלום כי אין שלום בלי צדק - רק למה באנו הלום? - החלמנו חלום? - הניקץ היום?

(מתוך: מדרש יונתי, מאיר אריאל)

אחד המשפטים המוכרים והאופטימיים במסורת היהודית הוא "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". יש בו את הביטחון שתהיה שנה נוספת, שהעתיד הוא הבטחה שאפשר לסמוך עליה, ויש בו ציפייה ותקווה לירושלים "בנויה". בניין ירושלים אינו הבטחה עתידית ומעורפלת, אלא הווה מתמשך – בכל שנה ירושלים (שוב, ועדיין) בנויה, והתקווה החוזרת היא להיות בה. חלק מהעתיד, חלק מהבניין.

הציפיה לירושלים הבנויה היא ציפיה לירושלים שמממשת את הטוב והנכון של מי שחיים בה. חוסנה של ירושלים נבנה על ידי מי שבונים ובונות אותה בדרכי חייהם/ן, וביחסם זה לזו. בחזון הנביאים השפעתה של ירושלים היא מוסרית: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" – מילים ורעיונות הן אבני היסוד, מוסר וצדק הם קירות הבית.

פרק ט"ו בתהילים מתאר מה נדרש כדי לבסס בית ולשכון בהר הקודש (ירושלים):

מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי־יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ׃  הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ׃  לֹא־רָגַל  עַל־לְשֹׁנוֹ לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ׃  נִבְזֶה  בְּעֵינָיו נִמְאָס… 

הדרישה משוכני העיר היא לתום, אמת וצדק. קדושה שנובעת מהתנהגות מוסרית.

כאשר אנחנו מבקשים ומקוות "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" - זו אינה רק ציפייה אלא תביעה למעשה. בואו נבנה 'ירושלים' שראוי לחיות בה. את העתיד שאנחנו שואפים ושואפות אליו, בכל מקום. כי אחרת… כמאמר מאיר אריאל: "למה באנו הלום?"

שנעלה את ירושלים הבנויה –  על ראש שמחתינו: 

 אמת וצדק בשעריך, - זה נאווה מראך!