האם תתכן אחדות ישראל בין הארץ והתפוצות – חג הסוכות כמקרה מבחן


    האם תתכן אחדות ישראל בין הארץ והתפוצות – חג הסוכות כמקרה מבחן - פאנל לפסטיבל 'הקהל' 2018, בהשתתפות הרב יואל בן נון, בנימין יוגב (בוג'ה), ליאור לקנר ואיתי פליישר. (קישור לצפייה בוידאו של הפאנל בסיום המאמר)

    אנחנו נמצאים פה בפסטיבל 'הקהל' שמבקש לתת פרשנות מתחדשת ורלוונטית למצווה העתיקה הזאת מן מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם.

    למעשה זו משימת החיים שלי ושל חברי למכון שיטים ולארגוני היהדות הישראלית: – חידוש מעגל השנה היהודי באופן שמצליח להתעלות מעל לשונות בעם ולזקק תמצית מהותית שניתן לחדש ולהופכה לציון חג משמעותי לקיום היהודי הנוכחי. מעגל היא צורה חזקה, ומעגל השנה שלנו הוא אכן מעגל מאוד יציב ויש שיאמרו מקובע – יהודים לאורך ההיסטוריה דברו בשפות שונות, אכלו מאכלים שונים, חיו במקומות שונים אך תמיד הקפידו לקיים מעגל שנה משותף בזמנים קבועים. מצד שני – מעגל השנה היהודי הוא מעגל נושם ופתוח, מעגל שלא נח לרגע, הוא חיי ומבעבע ומשתנה לאור מצבם של היהודים לאורך הדורות, שאיפותיהם וערכיהם. תנועות שונות בחיי העם חדשו את החגים והעניקו להם מראות ומבעים שונים ולעיתים אף מנוגדים. למעשה מעגל השנה זה מעגל ספירלי ומתפתח.

    הסיבה שלשמה התכנסנו – חג סוכות. כפי שראינו חג סוכות הוא גם חג ההתקהלות של כל העם סביב תורה משותפת. מי היה אז העם באותם הימים? אנחנו יודעים – "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך". אך מי הוא העם היום? את מי הוא כולל? אנו חיים בתוקפה מרתקת בה אחרי מאות שנים של גלות אנו מחדשים קיום יהודי ריבוני בא"י שלפחות חלק מרכזי בו גם מגדיר את עצמו חילוני, ובמקביל אנו עדים לפריחה של קהילות יהודיות גדולות בתפוצות שגם הן שונות מאוד מאותן קהילות של לפני 100-200 שנה.

    אז מי הוא העם הזה היום ואיך מקהילים אותו והאם בכלל צריך?

    בחרנו להקדיש את הדיון בפאנל הזה לשאלה האם הפלטפורמה של חג וספציפית חג סוכות, על כל הערכים ומהויות והסיפורים ההיסטוריים שגלומים בו, עשוי להוות סוכה מטאפורית עבור כלל העם? והאם בכלל יש בזה צורך? האם אין זה מספיק שכולנו מקיימים את החג באותו מועד או שאנו זקוקים בדורנו לתוכן חיי משותף עבור כל העם שיכול לתת מענה הן לאתגרי הקיום היהודי בארץ והן לאתגרי הקיום היהודי בתפוצות?

    רקע על החג

    חג הסוכות, בדומה לשני הרגלים הנוספים הוא חג בעל רבדים רבים -

    חג חקלאי החוגג את עונת האסיף, (מועד החג נקבע לאמצע תשרי (החודש השביעי במקרא), בצאת שנה חקלאית אחת ותחילתה של שנה חקלאית חדשה.) בהקשר זה שווה לשים לב לרעיון השמחה במקרא סביב הרגלים- בפסח לא מצויינת שמחה. משום שגם התבואות וגם פירות האילן עדין לא נאספו. בשבועות יש שמחה אחת. התבואות נאספו (השעורה והחיטה) אבל פירות האילן עדין על העץ. בסוכות יש שלוש שמחות! ושמחת בחגך, ושמחתכם מפני ה' אלוהים שבעת ימים והיית אך שמח. מדוע? כי גם פירות האילן וגם התבואה באסם. אבל בתוך השמחה יש דאגה האם השנה הבאה תהיה גשומה. המתח הזה לקראת הגשמים מתבטא גם בחג בהושענה רבה על מנהגיו ועל ריבוי התפילות לגשם. כלומר ההיבט החקלאי היא מאוד משמעותי בימיו הקדומים של החג בשל אורח החיים החקלאי והתלות בטבע, ולפי המחקר כנראה שהיה קדום יותר גם להבט הלאומי הסטורי – החקלאים נהגו לשבת בסוכות בקרבת המטעים בימי האסיף.

    חג לאומי אחד משלוש הרגלים המציינת את המאורע ההיסטורי של הושבת בני ישראל בסוכות בנדודיהם במדבר. הסוכה מסמלת את ימי הנדודים, את ההצלה האלוהית, את הזיכרון ההסטורי שלנו ואליה אפשר לקשור רעיונות שונים של צדק חברתי, פתיחות לעולם ולטבע, מפגש בין שונים וזכרון חווית העבד והנדודים כזיכרון מכונן גם בימי העם יושב בארצו. מנהג העליה לרגל בסוכות קושרת את המיימד הלאומי עם המיימד החקלאי.

    בסוכות בימי הבית נהוגים העליה לרגל, הקרבת קורבנות, הקפת המזבח בערבות. שמחת בית השואבה (לפיד) לאורך כל החג נהגו בהדלקת לפידי אור. בנוסף – הלכו למעין השילוח, הביאו מיים ונסחו על גבי המזבח, אמרו לקדוש ברוך הוא – כמו שאנחנו מנסחים מים על המזבח שלך, אתה תנסח על המשבח שלנו. בנוסף - היו מקריבים בסוכות 70 פרים. כנגד שבעים אומות העולם. מתוך קריאה וכמיהה לגאולה של עם ישראל ושל כלל עולמית. מתבטא גם ברעיון הסוכה: "פרוש עלינו סוכת שלומך"

    לרובדים הרבים האלו נוסף בימי הגלות הרובד התורני והוא חג שמחת תורה. בסוף החג אנחנו מציינים סיום מחזור של קריאה בתורה ופתיחת מחזור חדש. מקורו של היום התקבע על פי השיטה המחזורית של חכמי בבל, שבה הסתיים המחזור השנתי של קריאת התורה ביום זה, בניגוד למנהג ארץ ישראל הקדום, אשר על פיו היו מסיימים את מחזור קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי. עם התפשטותו של מנהג בבל בעולם היהודי כולו, ואף בארץ ישראל, התפשט גם מנהג חגיגות שמחת תורה. מעניין כי השמחה היא מוטיב מקשר בין העולם החקלאי לעולם התורני במסגרת חג הסוכות.

    אך בגלות נמשכו גם חלק מן המנהגים הא"י של החג והם קבלו אופי של זכרון וכמיהה לא"י:

    כשלעם ישראל לא היתה מדינה, לא היה שפה, לא היה שום מרכיב - היה לו דבר אחד ששימר אותו מבחינה מעשית – הלוח העברי. בכל הגלויות שמרו את החגים. המצווה העיקרית של סוכות היא מצווה שאתה נכנס אליה בכל הגוף והיא הסוכה. ויהודים בגלות בנו סוכות וישבו בהם, מאוחר יותר בארץ בקבלה נוצר גם מנהג האושפיזין שמרכזו הזמנת אבות האומה לסוכה, הרמב"ם הוסיף על זה שהשמחה בסוכה אינה שלמה אם אין מזמינים גם עניים. המצווה השניה בסוכות היא השמחה. השמחה בגולה היתה שמחה לא שלמה. כי אין לך שמחה אמיתית של אסיף חקלאי. כן היה את ארבעת המינים. המצווה שלישית היא תפילה לגשם. יהודים בגלות התפללו בהושענה רבה לגשם בא"י, גם כשאצלם היה גשם שוטף. החג היה מקור של מתח בין המציאות שלך למציאות בארץ. שמיני עצרת (הושענה רבה) התפתח כיום הדין האחרון, אחרי ראש השנה ויום כיפור יש יום נוסף לכפרה – היו חובטים ערבות בבית הכנסת בכמיהה לגשם וגם בכמיהה לכפרה אישית כחלק מחיזוק המימד של הסליחות בתקופה הזאת על חשבון המימד החקלאי. אחרי הושענה רבה יש שמחת תורה בה התפתח מנהג ההקפות– שהוא בהחלט חג אוניברסאלי יותר. (בגלות התקיים ביום טוב שני של גלויות) כאשר בארץ שמחת תורה והושענה רבה הינם ביום השמיני. אבל גם בסוכות, כמו בכל החגים בגלות בעבר, הייתה הכמיהה לא"י מרכזית, כדברי הגדת פסח לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

    שאלות לחברי הפאנל מה הרבדים השונים שקיימים בחג סוכות להבנתך ומה הרלוונטיות שלהם לקיום היהודי כיום הן בארץ והן בתפוצות? באיזה אופן הפלטפורמה של החג יכולה להיות רלוונטית לאתגר של כיום עם יהודי אחד? האם זה בכלל אפשרי בחג שפאן כל כך מרכזי בו הוא החיבור לארץ?

    • באיזה אופן חוגגים את החג בקהילות שלכם?

    • אילו ערכים/רעיונות/היבטים של החג אתם שמים במרכז?

    • באיזה אופן אתם מתמודדים עם הפער בין אורך החיים כיום לאורך החיים בימים בהם התעצבו יסודות החג לאורך הדורות? הרי ללא קשר להבדל בין חיים במדינה ריבונית בא"י לבין חיים קהילתיים בתפוצות העובדה כי רובנו התרחקנו מאורח החיים החקלאי והתרבות שלנו אינה סובבת עוד באופן הדוק את מעגל השנה של הטבע הישראלי הינה עובדה משותפת שדורשת לברר את הרלוונטיות החיות של החג הן בארץ והן בגלות.

    באיזו מידה חשוב לדעתם שיהודים בארץ ובתפוצות יציינו את החג באותו אופן? ובאופן ספציפי על חג סוכות – אילו היבטים של החג הם היבטים מקומיים א"י יותר ואילו היבטים הינם היבטים אוניברסלים יותר? האם אתם רואים לנכון לחזק מרכיבים אוניברסליים על חשבון מרכיבים מקומיים כדי לחבר בין חלקי העם?

    באיזה מידה לדעתכם הכמיהה לארץ, העיסוק בקשר לארץ והכרות עם הארץ על טבע והחקלאות צריך לתפוס חלק גם בחג בתפוצות? האם החג יכול להיות הזדמנות למפגש חיי לדוגמא להנהיג מנהגים של התארחויות הדדיות בסוכות בארץ ובגלות?

    #סוכות #יהדותהתפוצות #בנימיןיוגבבוגה #שלום #פליטים #ארץישראל #יהדות #עיצובתרבות #מדינתישראל

    מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
    בואו נשמור על קשר:

    מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

    טל: 04-6536344

    מייל : machon@chagim.org.il

    קיבוץ בית השיטה 1080100

    ע"ר מס 58-0459212

    • Facebook - Black Circle
    • YouTube - Black Circle