מ
-
עד
החודש הנוכחי הוא
תכניות חינוכיות
"תפקידנו החינוכי הוא לעשות את הארץ הזאת ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו" (ברל כצנלסון)
אנו פועלים מתוך אמונה והבנה שחידוש התרבות יכול להיעשות רק דרך שיח חינוכי-ערכי הקושר מורשת ומסורות לשאלות החברתיות של ימינו.
לקראת כל פעילות חינוכית מתקיימת שיחת התאמה בין התוכן לבין צרכיו ודגשיו של הגוף המזמין.
בעזרת חומרים מקוריים שליקטנו מתוך ארכיון החגים הקיבוצי ומאוספים נוספים אנו מובילים סדנאות, הרצאות, סיורים ובתי מדרש. מטרת פעילותנו היא השיח היהודי-ציוני השואב משורשים עמוקים וחותר לחברת מופת.
מאמרים והרהורים
נקודת המפנה במגילה מתרחשת כשמרדכי נמצא בשער, ברחוב, ואסתר מנותקת לחלוטין מן המתרחש, ספונה בחצר המלך. מרדכי לעומתה, פועל בגלוי ובאופן מתריס: הוא אינו משתחווה, מסכל התנקשות במלך, ולבסוף אף נישא על סוס ברחובה של עיר. הוא מנהל מאבק כוחות פוליטי-אישי.
"לֵךְ כְּנוֹס" – מה אסתר מלמדת אותנו על קהילה ואחריות? | יעל גרוס־רוזן
פורים
עץ החרוב עמיד בתנאי קיצון - במיוחד בבצורות, והוא מותאם היטב לתנאי הגידול בארץ ישראל. החרוב מתאפיין גם בפריו המתוק ובענפיו המייצרים מחסה מהשמש לאורך כל ימות השנה. החרוב הוא סמל לשורשים עמוקים, נוכחות רב דורית באותה חלקת אדמה, ואמונה ביכולת לעבור בשלום משברים מתוך היצמדות לאדמה ולא התרחקות ממנה.
בין היהודי הנודד לעץ החרוב | מרים הולצמן
ט"ו בשבט
קבלות השבת של נחל עוז המצויות בארכיון החגים, ממחישות את החיבור שהתבצע מידי שבוע, בין הזמן והמקום, בין הקבוע והמשתנה, בין המסורת לחידוש. כך למשל, בקבלת השבת מחורף 1974, משובצת לצד הטקס הקבוע של הדלקת נרות השבת ושירת "הללויה", פינה המתייחסת ללוח השנה לטבע ולמקום: 'פרח החודש' – הכלנית הפורחת בתקופה זו באדום בוהק בסביבות הקיבוץ
מארכיון החגים - איך מעצבים טקס קבלת שבת שהוא "כל כולו הוא שלכם"?
שבת