ל"ג בעומר

למשפחה ולקבוצה, למדריכים, מחנכות, רכזים ומובילות תרבות

שירי חג מולחנים

מבחר טקסטים מן המקרא, חז"ל, עת חדשה וציונות 

מקורות ספרות ושירה מגוונים

*עדיין אין פריטים בקטגוריה זו

מאוצרות
הארכיון

> רקע

> סיפור החג

ל"ג בעומר, המצוין ב-י"ח באייר, הוא ככל הנראה מועד חדש יחסית. אין לו מקור במקרא או במשנה, והוא הופיע לראשונה במאה ה-12. לפי המסורת, ביום זה נפסק מותם של תלמידי רבי עקיבא במגפה, וכן, ביום זה נולד, התחתן, נסמך לרבנות ונפטר רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י). ביום זה נפסקים, ליום אחד או בכלל, מנהגי האבלות הנהוגים בימי ספירת העומר שבין פסח לשבועות, ועל כן זהו מועד מרכזי לקיום חתונות, שאינן נהוגות בתקופה זו. מנהגי המועד המרכזיים הינם הדלקת מדורות והילולת רשב"י במירון.  

תקופת האביב, בין פסח לשבועות, היא תקופה מותחת לחקלאי, בה מתבהר לו גורל יבול השנה. נדמה שבימי קדם היה נהוג לא לחגוג בתקופה זו, כדי לא להכעיס את האלים.

ישנה סברה שלמועד ישנם שורשים במועדים קדומים שצוינו באותו התאריך או בסמוך לו, כגון: יום צום לזכר יהושע בן-נון; מועד שממנו והלאה כבר לא מבקשים ירידת גשמים והופעתם תחשב לנס; מועד לתרומות ללשכה ולהעלאת מעשר בהמה לבית המקדש. בנוסף, לפי ספר בראשית, י"ח באלול הוא היום בו החל המבול, ולפי ספר היובלים זהו גם המועד בו הסתיים.

 

אזכורים ראשונים לעליה לקברי צדיקים בגליל בתקופת האביב, וביניהם קבר הרשב"י, מופיעים במקורות מן המאות ה-13 וה-15. מהמאה ה-16 ואילך הפך ל"ג בעומר, ובמרכזו העלייה לקבר הרשב"י לאירוע מרכזי בקרב תלמידי האר"י, שייחסו את יום פטירתו למועד זה. ייתכן שמקור מנהגי ההילולה היה בהילולה דומה שהיתה נהוגה בקבר שמואל הנביא, בסמוך לירושלים. מנהגי הילולת הרשב"י, שכללה הדלקת אש טקסית, הלכו והתגבשו במאות הבאות, ומנהג הדלקת נרות ומשואות הלך והתפשט גם בקהילות בישראל ובגולה.

 > החג בציונות

עם הופעת הלאומיות היהודית המודרנית, בתקופה בה חפשו אחר מיתוסים היסטוריים להזדהות, נקשר ל"ג בעומר לגבורה היהודית. מנהג הדלקת האש חובר לבשורה על פרוץ המרד הגדול, שייתכן שהועברה במדורות, לפי יוסף בן מתתיהו, ב-י"ז באייר. יחד עם הקישור לסיפורי המרד, אומצו גם המשחקים בחץ-וקשת, שנראה שמקורם בחגיגות ראשית האביב באירופה. ל"ג בעומר הפך למועד לתהלוכות ציוניות של תנועות הנוער ולחג של הדלקת מדורות בגולה ובארץ.

ל"ג בעומר נקבע כמועד ייסודם של תנועת בר-כוכבא, השומר-הצעיר, בני-עקיבא, הפלמ"ח, והגדנ"ע (שסמלו חץ וקשת). במועד זה פורסמה גם פקודת ההקמה של צה"ל.

 

בשנים האחרונות, עם החלשות האתוס הציוני בחברה הישראלית, הולכים ומתמעטים ההקשרים הציוניים של החג, ולעומתם, הפכה הילולת הרשב"י במירון לאירוע המוני, שמשתתפים בו מאות-אלפי אנשים.