facebook-domain-verification=ynjc2b498zojb83bubiyufl1w9bsq7
 

יום

השואה

למשפחה ולקבוצה, למדריכים, מחנכות, רכזים ומובילות תרבות

שירי חג מולחנים

מבחר טקסטים מן המקרא, חז"ל, עת חדשה וציונות 

מקורות ספרות ושירה מגוונים

מסכתות ורעיונות לציון החג במשפחה ובקהילה

מאוצרות
הארכיון

> רקע

> סיפור החג

בין השנים 1945-1939 נרצחו בידי הגרמנים הנאצים, ובידי משתפי פעולה מקרב עמים אחרים, כשישה מיליון יהודים, מרביתם באירופה וחלקם בצפון אפריקה. בימי הרדיפות והטבח גילו יהודים רבים התנגדות בצורות שונות, החל מהסתתרות והברחת מזון, דרך קיום מנהגים יהודיים או פעילות ציונית במחתרת, וכלה במרד חמוש כנגד הצוררים. מכאן הביטוי "השואה והגבורה".

עוד בימי השואה עצמה, ובעיקר בשנים הראשונות שלאחריה, חיפשו יהודים בארץ ישראל וברחבי העולם דרכים להנציח את זכר בני עמם ובני משפחותיהם שנספו. היו שחיברו, בעיקר בחוגים דתיים, את זכר השואה לימי צום לציון אסונות קודמים בתולדות העם היהודי: י' בטבת ('יום הקדיש הכללי', שמצוין ביום הטלת המצור על ירושלים בידי הבבלים) או ט' באב (על פי המסורת, מועד חורבנם של בית המקדש הראשון והשני).

אחרים סברו שיש להקדיש לשואה, האסון הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית, יום זיכרון ייחודי. בשנת 1951 נבחר במדינת ישראל התאריך כ"ז בניסן לציון 'יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות', מכמה סיבות: תאריך זה שימש עוד קודם לכן יום זיכרון לחללי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט; התאריך חל במהלכו של מרד גטו ורשה, המרד היהודי הגדול ביותר בימי השואה (את יום פרוץ המרד לא ניתן היה לציין כיום זיכרון, כיוון שחל בחג הפסח); כ"ז בניסן חל בדיוק שבוע אחרי פסח ושבוע לפני יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, וכך נוצר רצף של מועדים לאומיים; התאריך חל במהלך ספירת העומר, שבה נהוגים מנהגי אבלות.

 > החג בציונות

בשנת 1959 עיגנה כנסת ישראל בחוק את 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה' כמועד לאומי, בו נשמעת צפירת אבל בת שתי דקות בכל רחבי המדינה בשעה 10:00 בבוקר, ובמהלכה עומדים כולם בדומיה.

ככל מועד יהודי, יום השואה נפתח בערב כ"ז בניסן, בעצרת ממלכתית ב'יד-ושם' בירושלים, הוא המוסד הממלכתי שהקימה מדינת ישראל להנצחת זכר השואה. נהוג לפתוח את טקסי הזכרון בקריאה בעמידה של תפילת 'יזכור' בנוסח הדתי ("יזכור אלוהים...") או 'נזכור' בנוסח שחיבר אבא קובנר ("נזכור את אחינו ואחיותינו..."). במהלך הטקסים נקראים קטעי עדות, מושרים שירים שחוברו בשואה ובעקבותיה או שירי אבל אחרים, לעיתים בלוויית קטעי מחול. במקומות שונים מוזמנים ניצולי שואה למסור את עדותם.

באופן מסורתי ננעלים אירוע יום הזיכרון בעצרות מקבילות בשני אתרי הזיכרון שהוקמו לזכר המורדים בוורשה ובגטאות האחרים: בית לוחמי הגטאות בצפון, שהוקם על ידי אנשי 'הארגון היהודי הלוחם' בגטו ורשה וחבריהם מתנועת 'דרור'-הקיבוץ המאוחד; והמוזיאון שבקיבוץ יד מרדכי בדרום, שהוקם על ידי חברי 'השומר הצעיר', על שם איש תנועתם, מרדכי אנילביץ', מפקד 'הארגון היהודי הלוחם' והמרד בוורשה.

יום השואה הבינלאומי מצוין ב-27 בינואר, הוא יום שחרור מחנה אושוויץ בשנת 1945.