

יום
הזכרון
למשפחה ולקבוצה, למדריכים, מחנכות, רכזים ומובילות תרבות
שירי חג מולחנים
מבחר טקסטים מן המקרא, חז"ל, עת חדשה וציונות
מקורות ספרות ושירה מגוונים
*עדיין אין פריטים בקטגוריה זו






מאוצרות
הארכיון
> רקע
> סיפור החג
מיד עם החלטת עצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 על חלוקת ארץ ישראל, והכרזת המדינה ב- 14.5.1948, פרצו קרבות מלחמת העצמאות. שמחת העצמאות הייתה מהולה בתוגת הזיכרון. כבר בשני ימי העצמאות הראשונים צויין זיכרון הנופלים במהלך חגיגות העצמאות. בכל זאת, נתבקש מועד מתאים ליום מיוחד לזיכרון, נפרד מיום העצמאות. היו הצעות רבות בהן י"א באדר – יום הזיכרון לתל-חי, ול"ג בעומר – יום הקשור למרד בר-כוכבא. בשנת 1951 הוחלט, לא מעט בהשפעתו של דוד בן-גוריון, לקבוע את יום הזיכרון ל-ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, מערב עד ערב, על מנת להמחיש את תרומת הנופלים לתקומת ישראל.
יום הזיכרון נפתח בצפירת דומיה ובטקס זיכרון ממלכתי בכותל המערבי, בהשתתפות המשפחות השכולות. בתל-אביב ובערים אחרות מקיימים ערב שירי זיכרון, "שרים בכיכר". בערב זה סגורים כל בתי השעשועים, בתי הקפה ומקומות הבילוי. ביום עצמו נשמעת צפירת דומיה בת שתי דקות ומיד אחר כך מתקיימות עצרות זיכרון בבתי הקברות הצבאיים בכל רחבי הארץ. הטקס המרכזי מתקיים בהר הרצל בירושלים. במהלך היום מניחים חיילי צה"ל על כל קברות הנופלים דגל של המדינה וסרט יזכור.
במהלך השנים הפך יום הזיכרון לחיילי צה"ל גם ליום זיכרון לכל הנופלים מאז ראשית הציונות – חללי המחתרות ונפגעי פעולות האיבה.
> החג בציונות
לצערנו יום הזיכרון אינו רק זיכרון של קרבות שהיו ונופלים של עבר. ארוכה ומתארכת רשימת הבנים והבנות שמסרו נפשם על תקומת ישראל, עד לימים אלה ממש. באחד מרשימותיו כותב הסופר גרשון שופמן: "שלו נעליכם מעל רגליכם ויחפים חושו את האדמה.. נערים מסרו נפשם עליה ואינם… עליה בעצם תומתן נפלו נערות".
האם יכולים אנו להיות ראויים לזכר הנופלים שמסרו את היקר מכל למען קיום מדינת ישראל? האם נוכל להקים כאן חברה ראויה, חברת מופת שתצדיק את קרבנם?!
"שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב"
מתוך
החיטה צומחת שוב - דורית צמרת
שיר וזמר >

"אתה גוזל אבות מבנים ובנים מאימהות ורעים מרעיות. אתה, אשר אינך משמש לא לבנין בית ולא לחרישת שדה, לא לעידור ערוגה ולא לגיזום עץ, למה נוצרת?
שנאתיך, שנאתיך מאוד! אבוש לשאתך, אך מוכרח אני לשאת אותך, לכן אצפינך מתחת לבגדי למען לא יראוני בקלוני."
מתוך
דברי לאקדח - עמוס פיין
מקורות והגות >

"הלכנו עמכם בשורה ארוכה וקודרת,
זכרונו, אחים את ליבנו פילחה העופרת.
יש צחוק ושמחה, וקולות חוגגים מעברנו,
ואנחנו איננו רואים, ופרחים עצובים על קברנו.
זכרונו, אחים ורעים,
כי נפלנו בשם החיים!"
מתוך
זכרונו - חיים גורי
ספרות ושירה >

"ארץ גליל ופצצות בשמיה
עצמה את עיניה, דמועות
וברעד, בחסד, אספה אל מתיה
את אהוב נפשנו- נמרוד
ארץ צפון, האם זה המחיר?
ראי, כי הרבה לא נשאר!
איך בחיקך בחרת להשאיר
דווקא את בן המדבר?"
מתוך
נמרוד - דותן ברום
שיר וזמר >

"וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל: אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים."
מתוך
קינת דוד
מקורות והגות >

..."ליל כוכבים הסהר עלה
את שם יושבת בוהה באפלה
שעה חולפת יום ושנה
ואת עדיין לו מחכה
שעה חולפת יום ושנה
עודך אובדת שבויה באמונה"
מתוך
פרי גנך - יוני רועה
שיר וזמר >
