מטרות הטקס

1. חיזוק ההכרה בזכותנו ובחובתנו להגן על מדינת ישראל ועל כל האזרחים והאזרחיות החיים בה.

2. הצבת הציווי "עֲדֵי יִהְיוּ חַיֵּינוּ רְאוּיִים לְזִכְרָם" (אבא קובנר) – יצירת חברה טובה וצודקת יותר, כזו שתצדיק את המחירים שאנו משלמים על קיומנו כמדינה.

3. חיזוק החוסן האישי והקהילתי על ידי הענקת משמעות ותקווה בתוך התקופה הקשה בה אנו מצויים.

>> קישור לטקס בתצורת PDF

דגש למורה

מקור קטעי הקריאה שנבחרו לטקס ('יזכור', 'מגש הכסף', 'בהתקדש') בימי ראשית המדינה. מטרתם להזכיר את האמונה בצדקת הדרך, המטרות והערכים העומדים מאחורי המאבק ארוך השנים על הריבונות היהודית בארץ ישראל. השירים שנבחרו קשורים בהווי המלחמה הנוכחית - 'מלחמת חרבות ברזל'. השזירה בין ההיבט ההיסטורי (קטעי הקריאה) - תפיסת עצמנו כחוליה בשרשרת הגבורה והלוחמה היהודית והישראלית, לבין ההיבט האקטואלי (השירים) - תיאור מציאות חיינו כיום, נועדה להעניק פשר, משמעות, תחושת שייכות, ונרטיב משותף.

מהלך הטקס

פרק פתיחה

(הנחיה)

נפתח את טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה תשפ"ד בהורדת הדגל לחצי התורן וקריאת 'יזכור'. הקהל מתבקש לעמוד.

(הורדת הדגל לחצי התורן)

(קטע קריאה)

יזכור

יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,

חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל,

וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,

וְאַנְשֵׁי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר,

אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,

וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.

יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים

וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ

שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן

חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

(הנחיה)

הקהל מתבקש לשבת.

(הנחיה)

בשנת 2008 ביצעה להקת 'כנסיית השכל' את השיר 'שום דבר לא יפגע בי', שכתב סגן ארז שטרק, מחללי אסון המסוקים. השיר פורסם כחלק ממיזם ההנצחה "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל. עמית מן, פרמדיקית מד"א, בת 22 מנתיבות, טיפלה בפצועים במרפאה בקיבוץ בארי עד לרגעיה האחרונים. עמית נרצחה יחד עם הפצועים בהם טיפלה, בעת חדירת מחבלים שחדרו לקיבוץ. לאחר הירצחה, פורסם סרטון שעמית העלתה למדיה החברתית בו היא שרה את השיר 'שום דבר לא יפגע בי'. הסרטון הגיע לידי להקת 'כנסיית השכל', וכמחווה לגבורתה הם בחרו לחדש את השיר בשילוב שירתה של עמית.  (>>לצפיה בסרטון)

(שיר)

שום דבר לא יפגע בי / כנסיית השכל

מילים: סגן ארז שטרק ז"ל שנפל באסון המסוקים

לחן: יורם חזן

שום דבר לא יפגע בי, שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר
כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים
ובכיתי בלילות ודאגתי בימים
כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים
וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים

אם יקרה לך משהו
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר

אם אתם עומדים כאן מעלי
כנראה שלא עמדתי בהבטחתי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי

אם יקרה לך משהו...

שום דבר לא יפגע בי
שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים
שום דבר

--------------

פרק שרשרת הגבורה

(הנחיה)

מעל שבעה חודשים מאז השבת הנוראה של השבעה באוקטובר. הכאב והשכול הטרי מתערבבים בחשבון הדמים הארוך שאותו אנחנו משלמים זה עשורים רבים, בכל מערכות ישראל, על עצמאותנו ועל זכותנו לחיות בארצנו.

לנגד עינינו ניצבים קורבנות מסע ההרג וההתעללות, במהלכו עברו אויבינו מבית לבית, חטפו, שרפו, רצחו ובזזו. עודנו שומעים את זעקות חוגגי וחוגגות שלום ואהבה שנרדפו ונטבחו בשדות. לא נשכח את הגיבורים והגיבורות, מכוחות הביטחון וההצלה כמו גם אזרחים ואזרחיות, שנחלצו להגן על קשישים, גברים, נשים וטף, ושילמו על כך את המחיר היקר ביותר. נזכור ונזכיר את חיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל, שנפלו במהלך כל החודשים האחרונים בקרבות הקשים שהתחוללו, בדרום ובצפון, בהגנה על העם והארץ.

עלינו להבטיח שהמחיר היקר שאנו משלמים על חיינו כאן יניע אותנו ליצור חברה טובה ומלוכדת יותר - חברה היודעת לפעול יחדיו גם בתוך אתגרים ואי הסכמות, לפלס דרך משותפת ולהמשיך לבנות בארץ הזו בית מיטיב לכל החיים בו.

(קטע קריאה)

מגש הכסף / נתן אלתרמן

…וְהָאָרֶץ תִּשְׁקֹט. עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת

תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ

עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.

וְאֻמָּה תַעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת… –

לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס

הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי…

הִיא לַטֶּקֶס תִּכּוֹן. הִיא תָקוּם לְמוּל סַהַר

וְעָמְדָה, טֶרֶם־יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.

– – אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ

נַעֲרָה וָנַעַר

וְאַט־אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.

לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם,

בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם

הָלוֹךְ וְהַחְרֵשׁ.

לֹא הֶחְלִיפוּ בִגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם

אֶת עִקְּבוֹת יוֹם־הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו־הָאֵשׁ.

עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגּוֹעַ,

וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים – –

דֹּם הַשְּׁנַיִם יִגְּשׁוּ,

וְעָמְדוּ לִבְלִי־נוֹעַ.

וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.

אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע־וָקֶסֶם.

וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם, שׁוֹקְטִים,

יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף

שֶׁעָלָיו לָךְ נִתְּנָה מְדִינַת־הַיְּהוּדִים.

כָּךְ יֹאמְרוּ. וְנָפְלוּ לְרַגְלָהּ עוֹטְפֵי־צֵל.

וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.

דגש למורה

>>'מגש הכסף' בביצוע יהורם גאון

ניתן להתאים קטע תנועה/מחול: >>כוריאוגרפיה להשראה

--------------

פרק שמות וסיפורי נופלים ונופלות

דגש למורה

בחלק זה נקריא את שמות חללי בית הספר, נתאר את קורות חייהם ונסיבות נפילתם/ן. אפשר להזמין את בני ובנות המשפחה של החללים, בוגרי ובוגרות בית הספר או מי מקהילת בית הספר, להקריא את השמות. כדאי להציג ברקע את תמונת הנופל/ת ולהוסיף פרטים על אופן נפילתם/ן ו/או חייהם/ן. שימו לב לניקוד השם ולהגייה נכונה של השמות בעת ההקראה. ניתן לערב את התלמידים/ות בתהליך חקר מקדים (>>ראו תכנית "מהכיתה לטקס").

(הנחיה)

קהילת בית הספר שכלה [מספר] חללים מאז הקמתו. כל אחד ואחת מהנופלים והנופלות הוא חוליה בשרשרת הגבורה והשכול. נקרא את שמותיהם ונספר את סיפור חייהם ונפילתם.

(הקראת שמות וסיפורי הנופלים והנופלות)

דגש למורה

מצורפות דוגמאות לסיפורי נופלים ונופלות.

עאמר אבו סבילה

עאמר, תושב הפזורה הבדואית, בן 25, אב לשניים. בבוקרו של השבעה באוקטובר, כאשר החלו ההתרעות בשדרות, החל עאמר בנסיעה לעבר ביתו. בדרכו ראה את אודיה סוויסה לבדה עם שתי בנותיה, לאחר שמחבלים ירו בבעלה. עאמר ניסה לחלץ את המשפחה ולקח אותן למשטרת שדרות. הוא ואם הילדות נרצחו על ידי המחבלים שהיו במקום. הילדות, בנות שלוש ושש, ניצלו על ידי שוטרי שדרות. כשהשוטרים הגיעו לחלץ את הבנות הן שאלו: "אתם של ישראל?".

סמ"ר עדן אלון לוי

עדן שירתה כמ"כית טירונים בבא"ח זיקים. עדן שמרה בעמדת הש"ג כשהחלה המתקפה, כשלצידה טירון, אותו היא שלחה להזהיר את חבריו. עדן הייתה חלק מכוח של אנשי סגל שהגנו בגופם על הטירונים, והצליחו להדוף את המחבלים במשך כמעט שעה. בכך הצילו את כל הטירונים בבסיס, מלבד אחד שנפל גם הוא בקרב.

שלמה רון

"שלמה ישב בסלון. דרך החלון ראו איש זקן בדירה ריקה, יושב לו לבד בכורסא. חשבו שהוא בודד וערירי. הם ירו בו צרור והוא נשאר לשבת. כיוון שראו שיש שם מישהו מת, לא נכנסו והמשיכו הלאה. ככה הוא הציל אותנו, ואני בטוחה שהוא עשה את זה במודעות מלאה. מילותיו האחרונות: "חנל'ה תסתתרי, אני שומר עליך". ניסינו לקרוא לו שיכנס איתנו לממ"ד אך הוא התעקש להישאר בסלון".

כך הציל שלמה רון, ממקימי קיבוץ נחל עוז, בן 85 בהירצחו, את חנה אהובתו, את בנותיו, את נכדו ואת המטפלת שהייתה לצידו.

(שיר)

כאב של לוחמים / עידן עמדי

ערב ראשון של לבד,

יושב וכותב לך מכתב

על כל הדברים שהיו

כל מה שקרה בדיוק

אותיות מופיעות על הקיר

אני הפחד נעים להכיר

הדמויות אוהבות לשחק

זזות כאן בבית הריק, הריק

ואת, את לא יודעת כמה

ממך ניסיתי להסתיר

את כל הסיוטים בלילה

צרחות ודם על המדים

את לא מבינה כבר למה

אני מזמן כבר לא אני

תמונות רצות מאותו לילה

דמעות, כאב של לוחמים

זה ערב ראשון שאת שם,

שוכב וחושב, לא נרדם

השקט לאט מתנגן

מקדיש לך עכשיו שיר בלי שם

שיר בלי שם

אפשרות נוספת

>>אבות ובנים / אביתר בנאי

--------------

פרק התקווה

(הנחיה)

תפקידו של יום הזיכרון אינו מתוחם רק לשימור זכר הנופלים והנופלות. הצמדתו ליום העצמאות מזכירה לנו בין השאר כי עלינו לכונן כאן מדינה וחברה הראויות למחירים אותם אנו משלמים על עצם קיומנו בארצנו. נישא איתנו מסר זה בדרכנו אל יום העצמאות, שיחל בעוד כמה שעות, ואל כל הימים שאחריו.

(קטע קריאה)

בהתקדש / חיים גורי

לחיות עם הצער. עם פני רעים הנשמרים בנעורי-הנצח של התמונות. עם פני בנים ונכדים ונינים הממשיכים להילחם בארץ הזאת [...] לחיות עם הבדידות המרה, עם השנאה השוצפת, עם דרשות הסתה, עם הטרור הנמשך, עם העצמים החשודים, עם סכנת הצבאות המתעצמים מעבר.

[...]

לחיות ולבנות את הארץ הזאת, לחיות ולעלות, לחיות ולהעלות.

לחיות עם סבלנותה של אומה בת אלפי שנים, עם התלהבותה הקנאית של אומה צעירה הנוצרת על האבנים, לחיות למרות הכול, לחיות ולבנות את גשרי השלום.

לחיות ולכונן בארץ ישראל את החברה החדשה, את חברת הצדק ועילוי האדם.

ליצור תרבות עברית, לקדש את אוצרותיה, לקרוע את כל החלונות אל כל הטוב והיפה בתרבות האדם.

לנשוך שפתיים ולחיות. לקוות ולהיות. לעבוד קשה ולהחיות. לתקן מעוות ולחיות.

[...] לחיות עם הצער, לחיות עם האמונה.

(שיר)

הביתה / ירדנה ארזי

מילים: אהוד מנור

לחן: יאיר קלינגר

עוד שנה חלפה,
עוד שנה טרופה,
עשבים שוטים עלו בשביל ובגן.
רוח נאנח
את התריס פתח
ומכה בקיר הישן,
כמו קורא:

הביתה, הביתה,
באה עת לחזור,
מן ההרים
משדות זרים.
היום דועך ואין סימן.

הביתה, הביתה
טרם רדת אור.
לילות קרים,
לילות מרים,
קרבים עכשיו לכאן.

עד עלות השחר
מתפללת לשלומך,
שבויה באזיקי פחדים
אני שומעת צעדים.

הביתה, הביתה,
כי עוד לא ניתן
כל מה שהובטח לנו מזמן.

>>לביצוע של משפחות החטופים

אפשרויות נוספת

>>זריחה שחורה /  אביב גפן (קליפ) 

>>מי שחלם / דידי מנוסי

(קטע קריאה)

ספר עמוס, פרק ט'

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה

וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע,

וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.

וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל,

וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ

וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם

וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם.

וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם

וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.

(הנחיה)

לשירת התקווה, הקהל מתבקש לעמוד

(שירת ההמנון)

התקווה / נפתלי הרץ אימבר

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

(הנחיה)

תם הטקס.