״וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל״ (ויקרא יט, כ"ג)

אנו, חברות וחברי קהילת _____,

נוטעים עצים אלו מתוך אמונה ובתקווה שגם אנחנו נעמיק שורשינו באדמה הזו;

ששורשיהם של העצים שנטענו, ימְצאו בחלקת הארץ שלנו מים חיים;

שהשתיל ששתלנו, יעלה ויגבה; שגזעו יחבר בין אדמה לְשמים וּבין רעיון למעשה;

שבין ענפיו יטפסו ילדים, ושציפורים ימְצאו בם מנוחה מסערה ומֵרוח;

שחופּת עליו תצל על ביתנו מֵחום השמש, ותקל צְעדינו בשביל;

שאת פירותיו יאכלו ילדינו, ושנכדותינו ישַׂחקו מסביבו –

כפי ששׂיחקנו אנו סביב עצים שנטעו ראשונינו.

השתילים הירוקים מזכירים לנו את היכולת לצמוח גם אחרי השריפה. מי ייתן ויתקיים בנו הכתוב: ״וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם״ (עמוס ט, י״ד–ט"ו).

בִּנטיעה זו מעמיקים אנו את בריתנו עם המקום, הן כקהילה הן כיחידים, ומצמיחים פה, על אדמתנו, חיים, ברכה ושלום – לנו ולדורות הבאים.

לו יהי!

להורדת המגילה כPDF >>