top of page
אבלות
מן הארכיון /
יזכור דורות

דורות

אתם הלכתם מאיתנו

לא תחוננו עוד אדמתינו בתבונת כפיכם

צעדיכם לא יעלו עוד הדם במשעולינו

צללי ערבית לא ישקו עוד מצחכם הלוהט,

ובכי התינוקות האובד בדומית הליל – מי ישמענו?

כי אתם הלכתם מאתנו.

טווינו חלומות ולא נוסיף עוד,

ולא נלך יחדיו בשדות פרחי הבר.

אתם, שכה חזקתם, תאבי מעש ודעת,

אתם, שכה שאבתם אבק דרכים יומם ורוח גבעותינו לילה,

התחשו??

ולא תשמעו מה רנן מתרונן בצל העצים?

מה צחוק מתגלגל בעצרת? ולהג עלמות?

אתם תהיו בעצרתנו!!

כי לא שכחנו דמכם,

רעים לשבט החלוצי, אנשי פלאות נסתרים,

מה היה לכם?

מי בחולי ומי ביד מרצחים,

מי על משמרתו ומי ביגונו,

מי בנעוריו ומי בשיבתו,

כולכם נתתם מנשמת אפכם לגבעות הצחיחות.

נדליקה נר צח ותמים, נר הנשמה.

כי אתם הלכתם מאתנו.

תחומים נוספים
bottom of page