top of page
החיטה צומחת שוב (23)
עפרי יוגב
שדות שפוכים הרחק
מאופק ועד סף
וריח פרדסים בנחל בשור
ועל הנגב כבר יורד ליל סתיו
ביופי שעוד לא היה כמוהו
זה לא אותו הנגב
זה לא אותו הבית
אתם אינכם, ומי יוכל לשוב?
הקו במחרשה
ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
ומן שדה חרוך
הרקפות צומחות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו
ומה שבליבו
זה לא אותו הנגב
זה לא אותו הבית
אתם אינכם, ומי יוכל לשוב
הקו במחרשה
ובשמיים עיט
והחיטה צומחת שוב
וכל מה שהיה
האם יהיה לעד?
זרח השמש, שוב השמש בא
עוד השירים שרים, אך איך יוגד
כל המכאוב
וכל האהבה
הן זה אותו הנגב?
הן זה אותו הבית?
וחלקכם כבר לא יוכלו לשוב
ואיך יקרה, ואיך יקרה
ואיך יקרה עדיין
שהחיטה תצמח לה שוב?
ואיך יקרה, ואיך יקרה
ואיך יקרה שעדיין
שהחיטה תצמח לה שוב
תחומים נוספים
bottom of page