יואב פורת
את הפצוע הראשון
שדמות, במה לתנועה הקיבוצית, גליון נ"ג, חורף תשל"ד, עמ' 59
אֶת הַפָּצוּעַ הָרִאשׁוֹן
חָבַשְׁתִּי בִּתְמִיהָה
נוֹאֶשֶׁת.
אַחַר כָּךְ בָּאוּ עוֹד.
אַחַר כָּךְ בָּאוּ עוֹד.
אַחַר כָּךְ בָּאוּ עוֹד, וְעוֹד, וְעוֹד...
לָחַצְתִי אֶת בְּשָׂרוֹ
בְּיָד רוֹעֶדֶת,
וּבְפִי שָׁלְוָה.
חָבַשְׁתִּי אֶת
הַמָּוֶת מִבִּגְדוֹ.
אַחַר-כָּך לֹא צָעַק עוֹד
וְגַם הָיָה אַמִיץ
וְנֶאֱנַח נוּגֶה וַחֲרִישִׁי.
אַחַר-כָּך שׁוּב צָעַק מַכְאוֹב.
אַחַר-כָּךְ בָּאוּ עוֹד, וְעוֹד,
וְעוֹד.