רָאִיתִי אוֹתָךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ
נִמְלֶטֶת עַל נָפְשֵׁךְ, נִלְחֶמֶת עַל חַיַּיִךְ
בֵּין גּוּפוֹת אֵמוּן שֶׁחֻלַּל
גְּדֵרוֹת מְרֻסָּקוֹת, בִּטָּחוֹן נָפַל חָלָל,
מוּל זְוָעָה רַבַּת פָּנִים, אֵימָה בְּכֹל צוּרָה,
אוֹחֶזֶת בְּצִפָּרְנַיִךְ מַעֲשֵׂי גְּבוּרָה.
הַיּוֹפִי הַתְּמִימוּת וְהַחֶמְלָה
חֲטוּפִים, נֶעְדָּרִים, שְׁבוּיִים בַּאֲפֵלָה.
וְאֵין אוֹנִים, אֵין נֶחָמָה, וְאֵין תְּשׁוּבָה
רַק רְסִיסִים מְנֻתָּצִים שֶׁל יַחַד וְאַחְוָהּ.
מִתְּהוֹמוֹת הַפַּחַד
בֵּין זְעָקָה לְאַזְעָקָה,
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת בִּכְיֵךְ
אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לָךְ,
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה:
עוֹד לֹא אָבַדְתְּ תִּקְוָה שֶׁלִּי,
בְּדָמַיִךְ חֲיִי!
בְּדָמַיִךְ חֲיִי!