לָקְחוּ אוֹתִי לַמּוֹרִיָּה
בַּחֲצוֹת הַיּוֹם.

לֹא נָטַלְתִי עִמִּי דָּבָר,
פְּרָט לַדִּסְקִית וְלַהִלָּה.

חָצִיתִי אֶת הַמִּלְחָמָה בִּסְעָרָה
בַּדֶּרֶךְ אֶל הָהָר
צוֹעֵד בִּפְעִימוֹת הַלֵּב.

בִּקַּשְׁתִּי רַק לִכְתֹּב בַּדָּם שֶׁלֹּא שָׁתַת:
"צַו הַשָּׁעָה יָרָה בִּי מִן הַמַּאֲרָב. הֱיוּ חֲזָקִים. יִצְחָק."
מִהַרְתִּי לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹ הַבֵּן הַהוּא
אֲבָל הָאַיִל שֶׁהוּבָא תַּחְתַּי הָיָה אָחִי יוֹסֵף
וְלֹא יָדַעְתִּי אִם יַסְכִּימוּ שָׁם לַחִלּוּפִים.

אָז יָרַדְתִּי דֶרֶךְ הַמּוֹקְשִׁים לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי,
לְמָחוֹז אַחֵר.