top of page
שבועות
ספרות ושירה /

ארנון לפיד

חג השבועות

בחג הביכורים, אצלנו בקבוץ 
החצר נקייה ומקושטת מאד 
ובונים במה על הדשא בחוץ 
שיהיה לרקדנים איפה לרקוד 
ומזמין הכרוז בקול רם ונירגש 
כל ענף להביא ביכוריו לבמה 
וכל טרקטור רחוץ, ונראה כמו חדש 
ואמא אומרת: "נא לקחת דוגמה!"

ויש לי בטנא עגבניות שלש 
וסלק ענק, לא-נורמלי.
ולכל הילדים יש זר על הראש 
חוץ מלי זה דוקר ולא בא לי.

ומה אני אוהב הכי בחג הבכורים?
את הביקורים:
באה דודה שרה מנתניה 
ובאה משפחת כץ מדגניה 
ובאים חברים של אמא מבאר-שבע 
ובאים אחותי ובעלה מגבע 
ובאים עוד המון דודים ודודות 
שאפילו אינני מכיר בשמות 
כי כולם יודעים:
חג הבכורים הוא חג הביקורים.

וכל מבקר זוכר כל שנה 
להביא בכורים לי, כלומר-מתנה.
שרה תמיד מביאה לי משחק 
ומשפחת כץ על פי רב ממתק 
וחבריה של אמא מביאים צעצוע 
ואחותי ובעלה - רק משהו צנוע.

בגלל זה אני אוהב את חג הבכורים 
אפילו יותר מחג הפורים.
וכשאמא אומרת כשהחג נגמר:
"תודה לאל שזה עבר"
ואבא אומר שהוא רוצה לישון שבוע 
אני, בשום אופן, לא מבין מדוע.

עוד לחג >
bottom of page