חנוכה
ספרות ושירה /

מתתיהו שלם

חורף

לְחֹרֶף

יֵשׁ צְלִיל

שֶׁל הֵיכָל וּמִקְדָּשׁ,

שֶׁל נָהָר שנִגְעָש,

שֶׁל גַּלִּים לְבָנִים,

שֶׁל גּוּשֵׁי עֲנָנִים

הָאָצִים לְהַתְחִיל

הַכֹּל

מֵחָדָש

 

לְחֹרֶף

יֵשׁ צְלִיל שֶׁל אֶלֶף עָצְמָה 

שֶׁל בָּרָד וּמָטָר ,

שֶׁל גַּל מְסֹעָר,

שֶׁל טֶבַע אַכְזָר,

שֶׁל הַפַּחַד הַקַּר,

שֶׁל אָדָם

וְאֵימָה.

 

לְחֹרֶף

יֵשׁ צְלִיל

שֶׁל לֵדָה רְדוּמָה,

שֶׁל שַׁלְוָה וּדְמָמָה,

שֶׁל מִסְתּוֹר אֲדָמָה

רְטֻבָּה וְחַמָּה,

חֲרֵדָה,

יִחוּמָהּ.

עוד לחג >