ט"ו באב
ספרות ושירה /

אלחנן לייב לוינסקי

ט"ו באב באוטופיה ציונית

"מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת לאלף השלישי", 1892

ראש המושבה קרן בן שמן מתכבד להודיע לכל היהודים, וביחוד לבני הנעורים מכל הסביבה, כי ביום חמשה עשר באב יהיה בגן הכפר חג גדול, ושמה יתאספו בני הנעורים מכל הסביבה.  כל ההכנות לקבלת פני האורחים כבר נעשו ובודאי ישבעו רב נחת.

גם בעל האחוזה "יפה נוף" מתכבד להודיע כי באחוזתו המפורסמת ביפיה יהיה חג ביום הזה.  הגנות והפרדסים יהיו מקושטים בתכלית הפאר והקשוט, שמש החשמל ומזרקי מים.  משוררים ומנגנים ישירו ויזמרו.  נסיעה על כנפי-רוח עד ירכתי לבנון.  על במת החזיון מחזה:  "ט"ו באב לפנים ועתה" ו"תמונות צללים" מחיי אבותינו בארצות גלותם.

"דשזון כפרי" מלונדון סוחר בסחורת האנגלים ביפו, ברחוב הים מספר שנים עשר, מתכבד להודיע כי אתמול קבל מלונדון אוצר סחורה של זהב וכסף ומתנות יקרות לט"ו באב.

עיר של זהב ואצעדה של אחלמה ובכלל הרבה מנות ומתנות ליום ט"ו באב נמצא להמכר במקח השוה אצל בצלאל בן אורי עושה בזהב וכסף "ברחוב בנימין" מספר ט"ז.

המודה האחרונה בירושלים!  במשתה הערב בבית הנשיא במוצאי-שבת לבשה בת הנשיא לבוש תכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן.  לבושים כאלה על פי הבניה והגזרה ההיא, אפשר להשיג בחנות של בגדי הנשים לשרה בת טובים, רחוב הצפוני מספר כ"ד.

בני הנעורים אשר בהכפרים ובמושבות: יהוד, גבע, בני משה, באר בנימין, הנשר, מישור מיכאל, גולת עלית, גולת תחתית, יבנה וחדרה מתכבדים להודיע לכל אוהביהם, מכיריהם וקרוביהם ולכל בני הנעורים אשר בגליל יפו, כי באספתם האחרונה החליטו לחג את החג הבע"ל איש איש בכפרו.  הם מקווים כי בני הנעורים בכפרים ומושבות אחרות מן הסביבה יעשו כמוהם ולא ילכו לנוע אל הגנות והפרדסים אשר בעיר.

המו"ס שמעון ולוי מודיעים, כי ליום החג הבא נמצא להמכר אצלם ספרים למנחה בכריכה יפה מאד.

שמעון הכורם מודיע, כי במרתפו ברחוב ראשון לציון מספר מ"ז, אפשר להשיג יין המשומר מהיינות הראשונים בראשון-לציון.  – ועוד מודעות הרבה כאלה.

רגילים אנחנו לקרוא תמיד אצלנו מודעות של פועלים ועובדי עבודה  המבקשים לחם ועבודה.  באירופה הישנה עם סדריה הישנים אשר הרכוש והעבודה בידי מספר מעט עשירים מצליחים, והעוני והעבודה אצל רוב ההמון;  באירופה הישנה, אשר רבה בה הטובה ורבו עובדיה ומעטים אוכליה – שם המודעות של פועלים המבקשים עבודה רבות הן, ועוד ישמחו אם ימצאו עבודה כזו המפרנסת  אותם אף אם בדוחק.  בא"י החדשה – לא פגשתי מודעות כאלה.  תחת זאת רבים הם  בעלי הרכוש, המבקשים "ידים".  –

 

בהיותי בשכם, קראתי במ"ע "הר גרזים" מודעה אחת לאמר: ראש הכפר "חצרון" בקרן בן שמן, רק מהלך שתי שעות מתחנת "תקוה טובה" דרך "שכם – משמר הירדן", יתכבד להודיע לכל בני הכפרים מסביב, כי בשנה הזאת יהיה בט"ו באב חג בכרמי חצרון.  כבר נעשו כל ההכנות והוזמנו דירות ומעונות בעד כל האורחים הנכבדים.  ביחוד נבקש את בני הנעורים, כי יכבדו אותנו ויבאו לשמח עמנו בשמחת החג.  זבדיה בן טוביה ראש הכפר חצרון".  קראתי את המודעה ההיא ועוד איזה מודעות בדומה לה, וזכרתי כי חג בחמשה עשר באב לעמנו, חג גדול וקדוש, חג של בני הנעורים...  ואם כי נשכח החג הזה ברבות הימים, כאשר נשכחו באמת החגים הטובים, הנה עתה, בעת הטובה, חזרו ויסדו את החג הלאומי הזה.  ויען כי חצרון מהלך רק שתי שעות מתחנת "תקוה-טובה", אשר על דרכנו, ל"משמר הירדן", אמרתי להתמהמה בחצרון ולראות איך בנות ישראל יוצאות בכרמים ואומרות: בחור שא עיניך...

בכל יום ויום הארחה תצא משכם למשמר שלש פעמים: בשעה השמינית בבקר, בחצות היום ובשעה השביעית בערב.  אבל הפעם, מפני שמחת החג, יצאו ארחות מיוחדות בכל שעה ושעה.  משכם לתקוה-טובה מהלך שתי שעות.  גם בשכם בט"ו באב חג לאומי, אלא כי כל עיקרו של החג הזה רק בכפרים, בנאות דשא.  ובנות העיר יוצאות ולנות בכפרים, ומשכימות קום לרעות בגנים וללקוט שושנים.  כעלות הבקר ובית התחנה המה מאדם רב.  אנשים ונשים, אבות ואמהות התאספו כלם ללוות את בניהם ובנותיהם, אבל יותר מכלם – צעירים, בני-נעורים בחורים ובתולות, איש איש צרורו בידו, וכלם מגמת פניהם חצרונה.  גם אורחים רבים, מאחינו אשר בגולה, מאירופא ואמיריקא, התקבצו ובאו הנה לראות בחג ולשמוח, ואולי גם לבחור איש את יפתו.

מאז מעולם ההתודעות היותר טובה היא זו שאצל שלחן ערוך;  לגימה מקרבת את האדם הרבה יותר מכל מיני התקרבות.  וכן גם עתה, הבופט היה מלא מזן אל זן, פירות ארץ-ישראל, ענבים, תמרים ויין-הרקח, ובקבוק אחד ישן של רחובות עשה את פעולתו לטובה עלינו.  ההמון הולך הלך ורב, אבות ואמהות ובניהם ובנותיהם יוצאים ובאים, ושאון ומהומה עד למרום, ואנחנו ישבנו יחד אל שלחן אחד ונשוחח...

– אין לכחד – אמר בן-אביגדור מקרית משה – כי גם אצלנו הכל טוב ויפה, ולא לחנם יקראו את עירנו "ירושלים הקטנה", כי בכל נחקה את חיי אחינו ומנהגיהם – בירושלים הגדולה, אבל המבין יבין מיד, כי כל אלה רק העתקה היא ולא המקור, רק חקוי ולא חיים נאמנים...  גם אצלנו אנו מדברים עברית, גם שם אנו חוגגים את חגינו וחיים חיי יהודים, אבל שונה הוא הדבור העברי שבארגנטינא מאשר בארץ-ישראל, והחגים גם הם שונים.   הנה ט"ו באב גם אצלנו חג.  אבל אין בו השמחה והחיים שנראה פה, אצלנו הוא כמו מלאכותי...  טוב לחיות בא"י!  ובאמת אמרו חז"ל – כל הדר בחוץ-לארץ דומה כמו שאין לו אלוה, ועבודת ה' וחגים ומועדים...  אבל מה אעשה ואי אפשר לי להשאר פה, כי עלי לעבוד עוד עבודת-הצבא בארצי, לכל-הפחות אקח לי אשה מבנות א"י ואביאה אל בית אבי, והיו הבנים, שיולדו לי, בני ישראל וא"י.

 

 

השמש האירה באור יקרות, ואנחנו באנו חצרונה.  –

ראש הכפר וחבריו, מלובשים בגדי חג, פגשו אותנו ואת יתר האורחים בשער הכפר, ויקבלו את פנינו בברכה!  ויצוו לתת מעונות לכל אחד ואחד;  ואחרי תפלת-הבקר בבית-הכנסת הגישו לפנינו פת שחרית: לחם וחמאה וחלב ופירות ויין, ונאכל ונשת, ונשכב לנוח מעט, כי בחצות היום תחל החגיגה.

והתכונה רבה בחצרון!  הבתולות התאספו בבתי רעותיהן ותלבשנה שמלות לבנות של צמר-גפן צחר מבית מלאכת "בני רכב" בצפת, ויקלעו בשער ראשיהן מקלעת ציצים ופרחים, ביחוד השושנה הלבנה וחבצלת השרון, והבחורים גם הם כלם מלובשים בגדי משי לבן ועל ראשיהם מגבעת לבנה של תבן הירדן.  וחוצות הכפר הומיות מאדם רב, אלה הולכים ואלה באים, ותרב השמחה בחצרון.

כחצות היום ודגלים לבנים התנוססו על כל הבתים, ויתקעו בשופרות והמסע החל.  – כל אנשי הכפר עם הרב והמורה בראשם התאספו לפרדס הצבור ויחכו להארחה של בני הנעורים ההולכת ומתקרבת אליהם.  ובני הנעורים, הבחורים, אבוקות בידיהם, ובן ראש הכפר בראשם ודגל לבן בידו ילכו וישירו השיר הלאומי "בצאת ישראל מעם לועז", והתוף הולך ומכה לפניהם, ומנענעים וצלצלים וכלי-זמר שונים יריעו וינגנו.  ובבאם לשערי הפרדס פגשו אותם הנכבדים בביאה ויאמרו אליהם: ברוכים הבאים, אברכים חתנים!  ברוכים הבאים בשם ה'!  ויעל הרב המטיף הבמתה ויברכם בשם כל העדה, ויבאר להם את פרשת החג וערכו בחיי עמנו בדברי-הימים.    אחרי כן נפטרים הזקנים לבית הצבור ואוכלים ושותים ומטיבים את לבם.  – וארחה שניה באה מן הצפון, כל הנערות והבתולות שנתאספו הנה הלך וטפוף תלכנה , כולן מלובשות לבנים ומניפות לבנות בידיהן.  ומקלעת שושנים לבנות בראשיהן, ויפהפיה אחת בראשן, ודגל משי לבן בידיה, וגם הנה ישירו את השיר הלאומי.  ובבואן לפתח הפרדס יצאו נגדן כל הבחורים עם כלי-הזמר והמנענעים והצלצלים ויקראו להן: ברוכות הבאות בשם ה', ברוכות אתן אחיותינו!  – ואחר כך יתפשטו בכרמים , והאבות והאמהות יראו בשמחת בניהם ובנותיהם וישמחו גם הם.  לא תשבע עין מראות את המחזות היפים האלה, ואת ההוד והדר השפוך על הבנות ועל בני ישראל...  הבחורים כלם חסונים כאלון בריאים ומוצקים, טל ילדות ועז וגבורה על פניהם, גם ילדות ועז יציץ מעיניהם.  נעים לראות את הענקים האלה מדי התהלכם לשוח את יפותיהם.  נעים לראות את הענקים האלה אשר גם חכמתם תאיר פניהם, והוד האצילות פרוש עליהם.  ובנות ישראל?  בנות ישראל בודאי יפות הן.  זאת קומתן דמתה לתמר, לחין צח ואדום, ספיר גזרתן, וקוצות תלתליהן שחורות כעורב.  ועינים – אל אלהי אבי, חצי התבל אם לתת בעד עינים כאלה גם זאת עוד מעט...  ויצא לבנות ישראל שם ביפין..  בנות-ישראל מאז מעולם יפות הן אלא שהעניות, הגלות, הצרות, ההשכלה המזויפת, הבגדים המכוערים, נולו אותן, ועתה שב היופי להאכסניא שלו, ותהיינה בנות ישראל היפות בכל התבל.  סופרים ממ"ע הגדולים באירופא ואמיריקא וציירים הרבה יבאו הנה ויתארו תמונות היפיפיות ובחיריהן וישלחו את התמונות ההן למקומותם.  – וגם סופרם של מ"ע "הירדן", אשר בא לראות במחזה, בכדי לתת עליו חשבון במ"ע, סח לי כי מדי שנה בשנה יתפשט ויתרחב המנהג הזה, ומדי שנה בשנה תרב השמחה, ותהי מעין "שער המצבה" ליפיפיות אשר באירופא: אפס כי שונה היא מהמצבה באירופא, כאשר בכלל שונים הם מנהגי ישראל...

אחרית החגים האלה – תנאים וחתונות.  התנאים יהגו פה בכפר, בפרדס הקהל ועל חשבון הקהל.  הכפר יעשה חג ומשתה לכל האורחים הבאים.  והחתונות, כמובן, יחנו כל אחת במקומה.  – גם מר בן-אביגדור, מיודעי מקרית משה, מצא פה נערה אחת יפה להלל בת אחד האכרים מתמנה, והנערה מצאה חן בעיניו, וגם הוא – בעיניה, ותתן את ידה לו, אפס כי תנאי התנתה עמו, שאחרי כלות שנות עבודתו בצבא בארצו ישוב הלום...  ונחמיה מזכרון-ירושלים גם הוא מצא את אשר בקש: תמר היפה, בת אחד הסוחרים מרמת גלעד, אשר בעבר הירדן, כי באה הנה לבקר את אחותה אשת המורה בגבעת בנימין, ותמצא הנערה חן בעיניו ויארסנה לאשה.

ותרב השמחה בחצרון.  במשך שני ימים בכל בית ירונן, ובחוצות ושוקים שיר וזמרה ומחול, ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו.  ולמחרת בבוקר וכל מ"ע מספרים פרשת החגים בכפרים ויתנו תהלות היפיפיות, ויספרו לקוראיהם את השדוכים למספרם לפרטיהם.  טלגרמות עפות בכל הארץ, ויבשרו לקרובים ואוהבים ומכרים בשורות מז"ט.  ויהיו הזיווגים לשיחה ביום הזה.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle