לְמַה מִּתְחַתֵּן אִישׁ,

אוּלַי לְשָׁעוֹת בָּהֶן

אָדָם מִסְתַּיֵּם וְאֵין,

נֶעֱזָב מֵאָבִיו,

מֵתָה אִמּוֹ אוֹ בְּנוֹ

הִשְׁתַּתֵּק מֵרָחוֹק.

וְאוּלַי דַּוְקָא לְשָׁעוֹת רְגִילוֹת

בָּהֶן הַמִּלִּים קְבוּעוֹת,

כְּמוֹ שֻׁלְחָן שֶׁמְּבַקְשִׁים

אוֹ מַהֲלָךְ מְנַצֵּחַ שֶׁל יֶלֶד.

לְמָה אִישׁ מֵבִיא אֶת פָּנָיו,

אֶת הָעֶצֶם שֶׁפַּעַם הִיא אַף

וּפַעַם פְּתוּחָה

וְיוֹצְאִים מֵהָעַיִן

הַרְבֵּה קַוִּים אֲחֵרִים,

 לוֹמַר בְּבֵית אִשְׁתּוֹ

הֲרֵינִי חָדָשׁ

הִנְנִי שָׁקֵט וְשָׂמֵחַ.