top of page
אלישע פורת
לעפר הבזלת שאני
חושניה, המסגד, ספרית פועלים, 1975, עמ' 11
לַעֲפַר הַבַּזֶּלֶת שֶׁאֲנִי
יוֹרֵק יֵשׁ רֵיחַ
מְחֻרְבָּן. מַשֶּׁהוּ קָרוּשׁ
כְּמוֹ דָּם אוֹ כְּמוֹ
אֲבָנִים שֶׁהָיוּ פַּעַם
לַבָּה, וְהִתְקָרְשׁוּ לְפֶתַע
לְנֶגֶד עֵינָיו הָרוֹאוֹת
שֶׁל קַתַ"ק צָעִיר הַחוֹרֶה
עַל מַחַט מַצְפֵּנוֹ שֶׁמִּטָּרֶפֶת
וּבוֹעֵט מֵרֹב כַּעַס
בָּאֲדָמָה הַקָּשָׁה. וּמַתֶּכֶת
פִּתְאֹם מְצַלְצֶלֶת מִתַּחַת
לְרַגְלָיו. רְסִיסֵי הֶחָצָץ
מִתְחַדְּדִים בִּמְעוּפָם וְשׁוֹרְקִים
בִּתְסִיסָה, שׁוֹקְקִים לִבְשַׂר
פִּי וּלְרַכּוּת שְׂפָתַי
שֶׁלְּתוֹכָן הֵם מִתְפַּצְּחִים
עַכְשָׁו. אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת
שֶׁלַּעֲפַר הַבַּזֶּלֶת יֵשׁ טַעַם
מְחֻרְבָּן. מַשֶּׁהוּ -
1974 ג'בא, ינואר
עוד לחג >
bottom of page