דוד פרישמן
סיני
והאלוהים ידבר, ואליו ידבר: –לך שוב מצרימה ועשית לי עם. הידעת איך ייעשה עם?
את העובדים ואת האומללים תקרא אליך, את כל אלה אשר ייאנחו מעבודה ומרוב פרך ואשר ייעָנו תחת יד הנוגשים ופקידים ואין להם בלתי אם לב ובלב הזה מעט רגש, ודיברת אליהם, והוצאת אותם מבית העבדים וגאלתם ונתת להם חוקים ומשפטים ועשית אותם לעם.
ויש אשר יעשה האדם פיתום ורעמסס, ויש אשר יבנה ענקים בשמים, את הפירמידים ואת האובליסקים, ויש אשר יציב ספינקסים להיות לנצח נצחים, ואולם כל אלה מאפע וכל הבריאות האלה כאין וכאפס מול הבריאה הגדולה בברוא אדם עם. ואתה תברא לי עם!
לך, בוא מצרימה ובאת אל הנענים והאומללים, אל כל הנאנחים והנדכאים , ואמרת אליהם כי עבדים הם–והם לא יבינו; ואמרת אליהם כי אומללים הם–והם לא יידעו; וכי גדול עוניים וגדולים מכאוביהם ונורא לחצם–והם לא יאמינו; ופקחת את עיניהם בחוזק יד על כל לחצם ועל כל עוניים–וגאלת אותם.
ועם רב יימשך אחריך מקרב אחיך, אשר לא ידעת ואשר לא ידעוך עוד, ומקרב כל העם מסביב אשר קע ומר להם, והיית לאב המון אדם רב ולראש שבטיו, ועשית מן התולעים–אדם, ומן האדם–עם, ומעפרות חול–ארץ.
ופיתום ורעמסס תחלופנה והפירמידים יפלו והאובליסקים יתמוטטו והספינקסים לא יהיו עוד–והעם הזה יעמוד. כי לא יתם עַם האומללים מעל-פני האדמה ככל ימי השמים על-פני האדמה.
עוד לחג >
