שיר לחנוכה
מתוך עלון עין צורים
לפְנֵי שָנִים רַבּוֹת מְאוֹד,
(אוּלַי שָנִים אַלְפַּיִים!)
הָיֹה הָיָה אָז בֵּית-מִקְדָש
בָּעִיר יְרוּשָלַיִם.
וּבַמִקְדָש – בְּלֵב לִבּוֹ
עָמְדָה הַמְנוֹרָה,
כּוּלָה זָהָב טָהוֹר וְאוֹר,
כַּשֶמֶש מְאִירָה!
שִבְעָה קָנִים לַמְנוֹרָה,
וְאוֹר לָהּ – שִבְעָתַיִים,
וּמִן הָאוֹר שֶבַּמְנוֹרָה
זָרְחָה יְרוּשָלַיִם.
אַך יוֹם אֶחָד מִמֶרְחַקִים
בְּרַעַש – רַעַם תוֹף,
פָּלְשוּ לָאָרֶץ יְוָונִים
רַבִּים, רַבִּים בְּלִ יסוֹף!
יָמִין וּשְׂמֹאל!
וּשְׂמֹאל יָמִין!
הֵם צוֹעֲדִים בְּלִי חַת,
יָמִין וּשְׂמֹאל!
וּשְׂמֹאל יָמִין!
כּוּלָם בְּבַת אַחַת!
אָז אַנְטִיוֹכוּס הָרָשָע
בְּקוֹל גָדוֹל קָרָא:
"הַשְלִיכוּ אֶת הַמְנוֹרָה!!
הַחְשִיכוּ אֶת אוֹרָהּ!!!"
וְאָז אֶת כָּל הָעִיר כִּיסָה
הַחוֹשֶך הַנוֹרָא...
אַך מַתִיתְיָהוּ הַזָקֵן -
לוֹ חֲמִישָה בָּנִים,
וִיהוּדָה הַמַכַּבִּי
גִיבּוֹר בַּגִיבּוֹרִים!
וְהֵם נִיצְחוּ בַּמִלְחָמָה!
(הָיָה זֶה נֵס מַמָש!)
וְהֵם, בְּסוֹף הַמִלְחָמָה
חָזְרוּ אֶל הַמִקְדָש!
הֵקִימוּ שוּב אֶת הַמְנוֹרָה,
כּוּלָה זָהָב טָהוֹר,
אַך שֶמֶן זַיִת לֹא הָיָה
שָם
לְהַדְלִיק בָּה אוֹר...
מָה רַב הַחוֹשֶך
בַּמִקְדָש...
שָחוֹר מִשְחוֹר הַבַּיִת!
וְאֵיך נַדְלִיק אֶת הַמְנוֹרָה
אִם אֵין פֹּה שֶמֶן זַיִת?
חַפְּשׂוּ מַהֵר! בְּכָל פִּינָה,
אוּלַי נִמְצָא בֵּינְתַיִים
אֵיזֶה כַּד קָטָן אֶחָד,
לְיוֹם אוֹ לְיוֹמַיִים?
לְפֶתַע – מַה זֶה?
מַה מוּזָר!
כַּד קָטָן אֶחָד נִשְאַר!
- שְטוּיוֹת! הַכַּד קָטָן מִדַי,
הַשֶמֶן בּוֹ מְעַט,
הוּא לֹא יוֹעִיל, הוּא לֹא יַסְפִּיק
לְשוּם-דָבָר כִּמְעַט!
טִיפָּה שֶל שֶמֶן...
עוֹד טִיפָּה...
דוֹלֵק כְּבָר נֵר אֶחָד!
- הַאִם נִגְמַר הַשֶמֶן כְּבָר?
לֹאֵ יֵשׁ עוֹד קְצָת בַּכַּד!
שִישָה, שִבְעָה, שְמוֹנָה יָמִים
חָלְפוּ כְּהֶרֶף עַיִן
וּמִן הַשֶמֶן שֶבַּכַּד -
הָאוֹר דוֹלֵק עֲדַיִין!
מֵאָז הַנֵס וְעַד הַיוֹם
חָלְפוּ הַרְבֵּה שָנִים...
כְּבָר אֵין מִקְדָש,
וְלֹא מְנוֹרָה,
בָּעִיר יְרוּשָלַיִם,
אַך עוֹד זוֹהֵר הָאוֹר הַפִּי
שֶבַע שִבְעָתַיִים -
בְּאוֹר נֵרוֹת הַחֲנוּכָּה
בָּעִיר יְרוּשָלַיִם.
עוד לחג >
