בְּאַהֲבָתֵנוּ

גּוּף הָפַךְ מָקוֹם,

וּבְזִכְרוֹנֵנוּ לֹא תָּעֵז לִנְשֹׁם.

מָה שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ,

לַיְלָה מִתְאַדֶּה,

מָה שֶׁלֹּא הָיִינוּ

הוּא עַכְשָׁו שָׂדֶה.

שִׁכְחָה וָלֶקֶט

וּפְאַת עָבָר,

כִּי תִּקְוַת הַטֶּקֶס

לֹא תַּצִּיל דָּבָר.

שִׂיחַ בּוֹגוֹנְוִילְיָה,

זְמָן הוֹפֵךְ מָקוֹם

בְּעֵינֵי הַלַּיְלָה

יִזָּכֵר הַיּוֹם.

יִזָּכְרוּ בְּשֶׁקֶט

בַּיִת וּמִדְבָּר,

כִּי הַטֶּקֶס הוּא אֲשֶׁר נִשְׁאַר.