שָׁם בְּאֶרֶץ הַפִּירָמִידוֹת
מֶלֶךְ עָרִיץ הָיָה מוֹשֵׁל.
הוּא נִגֵּשׂ, הֶעֱבִיד בְּפָרֶךְ
קָשׁוֹת רָדָה בְּיִשְׂרָאֵל.

דּוּמָם נָשָׂא הָעָם בַּסֵּבֶל
לֹא נָשָׂא עֵינָיו לָאוֹר.
שַׁח גְּאוֹנוֹ וְגַם נִשְׁבַּר עֻזּוֹ
לֹא נָשָׂא פָּנָיו לַדְּרוֹר.

אָז בְּאֶרֶץ הַפִּירָמִידוֹת
שָׁם גִּבּוֹר בְּאֹמֶץ קָם
שֶׁבְּעֹז רוּחוֹ וְחָכְמָתוֹ
דְּרוֹר וָחֹפֶשׁ קָרָא לָעָם.